דבורה הודית ודוב סינדאריני

למרות שאני כמעט ולא עוסק עוד בשפות שפיתח ג'.ר.ר. טולקין, זה עדיין נחמד למצוא מדי־פעם קשרים בין השפות האלה לבין שפות אחרות, במיוחד במקרים שבהם אפשר "לחשוד" שהקשר מכוון, ומהווה איזה משחק־מילים של טולקין.

• לפי מָדְהוּלִיהְּ, madhulih בסנסקריט זה "לוקקת־דבש", כלומר "דבורה". השורשים ההודו־אירופיים המשוחזרים הם medhu "דבש, יין־דבש" ו־leigh. קומפוזיום הודו־אירופי קלאסי.
• בנולדורין שבאטימולוגיות מופיעה המילה megli "דוב", שבסינדארין אמורה להיות medli (נראה שדיסימילציה dl>gl שמתקיית בהתפתחות הפנימית של הנולדורין לא מתקיית בזו של הסינדארין). הרכיבים הם -mad (אינפיניטיב medi) "לאכול" ו־g)lî) "דבש" (ה־g נופלת בקומפוזיטה, לניציה). בסינדארין עתיקה משוחזרת הצורה היא glihè* (מ־glisi משוחזר ב־Common Eldarin).
  הערכים ב"אטימולוגיות":
  LIS- honey. Q lis (lissen); N glî, g-lisi. Cf. megli (meglin adj.) bear (*mad-lī honey-eater [mat], kenning for brôg, see morók). Cf. Meglivorn = Blackbear.
  MAT- eat Q mat-; N medi. For megli bear see lis.

כמו שאפשר לראות, הרכיבים מסודרים בדיוק בסדר הפוך בשתי השפות: medhu לעומת medi במשמעות של "דבש" לעומת "לאכול" בהתאמה, ו־lih לעומת g)lî) במשמעות של "ללקק" ו"דבש" בהתאמה. עדיין, מדובר בשני המקרים ב"לאכול/ללקק דבש", עם משמעות שונה לקומפוזיטום כולו: "דבורה" בסנסקריט" ו"דוב" אצל טולקין. טולקין, בהיותו הודו־אירופיסט, ודאי שידע סנסקריט; ברור שזה לא מקרי שהוא המציא את הקומפוזיטום הזה סתם.
זה עוד יותר נחמד כשמביאים בחשבון את המילים הגרמאניות mat בשוודית ובנורווגית "אוכל", mad בדנית "אוכל" ו־meat באנגלית (מ־mete "אוכל, בשר" באנגלית עתיקה): במילים הגרמאניות המשמעות מתאימה דווקא עם Sind. medi. מין משחק־מילים כפול ומכופל…

ואם כבר דבורים ודובים: שימו־לב לדמיון הצלילי ולקרבה הסמנטית שבדבש-דבורה-דוב וב־bee-bear. בשלשה העברית אולי יש איזשהו סיכוי לקשר; בזוג האנגלי זה נראה יותר כמו סתם צירוף־מקרים.

8 תגובות »

1. ח"ח על תשומת הלב!

   תגובה מאת יאיר — 2005年12月9日 @ 13:59

2. ח”ח על תשומת הלב!

   :-)

   תגובה מאת יהודה — 2006年1月17日 @ 17:21

3. מר יהודה לפטופ הנכבד! הייתכן שהמילה "קונינגוויסטיקה" מגיעה מהמילה הלאטינית הידועה "קונילינגוס" או שזה רק אטימולוגיה עממית שנובעת מהראש הכחול של בזוקה?

   תגובה מאת בזוקה — 2006年7月28日 @ 0:11

4. בזוקה, לא כתבת בהתאמת הצבעים האם כחול וורוד הולכים ביחד. לידיעתך.
   לענייננו, לדעתי זוהי אטימולוגיה עממית, פשטנית ומפשיטה פונולוגיה וכדומה. אין שום קשר בין השניים. זה כמעט כמו לטעון כי לטינית הושפעה מיוונית. שט'ויות.xiuxi ba, ומהר.

   תגובה מאת עיזית הלקקנית — 2006年7月30日 @ 0:36

5. עיזית היקרה! תלוי איזה ורוד ואיזה כחול וכמובן על מי…עוד עצות אופנה יפורסמו בהמשך, כרגע מה שמעניין אותנו זה בחירת התמונה לבלוג. אנא, גשי במהרה להצביע!

   תגובה מאת בזוקה — 2006年8月3日 @ 17:01

6. קנילינגוס=לשון כלב
   קנל=לשון נגוס=כלב
   כשם שהכלב צריך לצנן את גופו על ידי הוצאת לשונו לאויר
   כלב אינו מזיע וחייב להוציא ולהכניס את לשונו מהר ולאוורר אותה לכן השאילו את המילה הזו לאירוטיקה שהיא עינוג על ידי הלשון דהיינו ליקוק איברים

   תגובה מאת אבי — 2008年8月14日 @ 5:40

7. אני מאוד מקווה שהתגובה האחרונה נכתבה בנימת הומור בלשני. כי אין כאן קשר לכלב, אלא למילה הלטינית cunnus, שלא ראויה לתירגום לשפת הקודש :) בוא נגיד שהאטימון האנגלי שלה זה cunt, ונוער ספרדי אומר coño כששלנו אומר כ'סססממק. אז אפשר לומר שזה כוס, אבל אמא שלי אומרת שזה לא יפה ולא בשפת הקודש.
   והחלק השני – linguus הינו ליקוק, וכמובן זהו בן זוגו הלטיני של lihati (הוא מלקק) הסנסקריטי. נכנס לו נזל, כמו שאומרים, לשורש *leigh, תופעה ה"א נפוצה מאוד. ומכאן גם הכלי לליקוק בלטינית- lingua.
   אז למה זה עושה את הבלשנים? מיהו לינגוויסט אם כך? חבורת לקקנים ותו לו.

   תגובה מאת ג'וקית — 2008年12月18日 @ 15:27

8. ותמיד תמהתי מה עושים הבלשנים שעוסקים ב'לשונות במגע'…

   תגובה מאת יהודה — 2008年12月18日 @ 15:59

RSS feed לתגובות לפוסט הזה
TrackBack URI

כתיבת תגובה

תגי HTML מותרים: