לפני הרבה הרבה זמן קישרתי לאתר Illustration Friday. נכנסתי היום לאתר במקרה, אחרי הרבה זמן שלא ביקרתי שם, והחלטתי לנסות ליצור משהו, בתימה 'Primitive'.
מהר מאוד ויתרתי על נסיונות לצייר משהו נדוש כמו 'אדם קדמון' או 'חיים פשוטים'. במקום, בחרתי בקווים פשוטים (קצת דומים לרונות או לכתב־יתדות אולי), ובקרבה שבין המאוחר מאוד, ה'מודרני', והמוקדם מאוד, ה'פרימיטיבי'. התוצאה אולי לא נופלת בול לקטיגוריה של 'Primitive', אבל אני מרוצה ממנה:
(לחצו להגדלה)
אחד החורים שלי בהשכלה, שאני צריך להשלים, זה האגדות הארתוריאניות. מבין הנוסחים הרבים, מצאתי את זה של אנדרו לאנג, שכתוב היטב. בהעדר עותק בספריה, ולאור זה שהגרסה שיש ברשת* היא HTML־ית (קרי: איכות טיפוגראפית נמוכה, מה שמבטל את האפשרות לקריאה נוחה מהמסך; HTML בהחלט מתאים לטקסטים קצרים, אבל לא מעבר לזה), החלטתי לסדר (typeset) את הספר מחדש, עם TeX (למעשה, XeLaTeX), בהתבסס על הגרסה שב־sacred-texts.com. אני חושב שהתוצאה יצאה טובה ויפה, ונוחה לקריאה גם מהמסך (הדפים מסודרים כך שיהיה אפשר להדפיס ולכרוך אותם: שימו לב לשוליים המתחלפים).
התוצאה זמינה להורדה בפורמט PDF או בפורמט TeX.
(more…)
(השינויים ב־multicol.sty מופיעים בסוף הפוסט. אם כל מה שאתם רוצים זו גרסה של multicol שתומכת טוב בעברית, בלי לקרוא את כל ה־yada yada שלפני, דלגו לשם.)
לטעמי, טקסט בשתי עמודות נראה הרבה יותר טוב מכזה שמסודר בעמודה אחת, לפחות בכל האמור בטקסטים שמודפסים על A4. הרוחב של A4 עם שוליים נורמליים עדיין רחב מדי, ואלא אם כן משתמשים ברווח כפול (ואז כל שורה בוטלת בפני עצמה ואין בעיה לעקוב), יש צורך בטרחה תמידית לעקוב אחרי "באיזו שורה אני?". הפתרון הנוח ביותר הוא לקצר את השורות, ולהשתמש בשתי עמודות. כך גם דף שיש בו פסקאות מאוד קצרות לא נראה לא מאוזן – הקיטוע של הפסקה באמצע לא בולט מדי בטקסט עם שתי עמודות, שהרי בכל מקרה כל עמודה היא די קצרה. זה גם חוסך, בסופו של דבר, מקום על הדף: שורות קצרות (בין אם כאלה שמהוות פסקאות קצרות ובין אם כאלה שמסיימות פסקה) מבזבזות פחות מקום כשיש שתי עמודות (ה־tradeoff בחיסכון במקום הוא כמובן הרווח שצריך לשים בין העמודות; בסופו של דבר כתיבה בשתי עמודות "משתלמת"*).
(more…)
אני לא אוהב מעבדי־תמלילים: אני מוצא אותם כלים מגושמים ולא נוחים לעבודה.
כשאני עובר ליד אנשים עם מחשבים ניידים בספריה בקמפוס אני מחטיף לפעמים מבט אל המסך שלהם, כדי לראות באיזו סביבת־עבודה הם משתמשים. למרבה הצער, מלבד כמה מקינטושים יפים פה ושם, המראה עגום: כולם נראים אותו הדבר – Windows XP, עם ה־theme הסטנדרטי, ו־Word פתוח ב־maximize. בשביל רוב האנשים המושגים "כתיבה באמצעות מחשב" ו"Word" זהים.
(more…)
