פתרון המטלה המסכמת של שנה א׳

זהו דף מהאתר מילים דיגיטליות.
חזרה אל: קורס וולשית באוניברסיטה העברית.
תאריך פרסום: 12020-10-17 (HE)
עדכון אחרון: 12020-10-18
תצוגה: 
  • 🦉 💡
  • 📖 🎨

Cae’r Gors, ביתה של קייט רוברטס בילדותה. כיום פועל שם מוזיאון קטן ונחמד ומרכז מבקרים. צולם ביוני 2019, ביום עם מזג אוויר סביר לגמרי דווקא… קייט רוברטס נולדה בפברואר, חודש פחות ידידותי בבריטניה.

לפניכן/ם הצעה לפתרון של המטלה המסכמת. במקומות מסויימים בחרתי להרחיב מעט מעבר לנדרש כדי לתת רקע שמועיל להבנה. אם מצאת טעות או דבר־מה שאינו ברור, אשמח לדעת כדי לתקן; אמנם עברתי על התשובות, אבל errare humanum est.

בשלושה מקומות נעזר בספר The Welsh vocabulary of the Bangor District משנת 1913, בו מתאר Fynes-Clinton את הלשון המדוברת במחוז של Bangor באותה התקופה. קייט רוברסט נולדה ב־1891 ובילתה את ילדותה ב־Rhosgadfan, מרחק לא גדול מבנגור, כך שהספר רלוונטי מבחינת הניב והתקופה. כראוי לתיאור הלשון המדוברת באופן הקרוב ביותר, המילים הוולשיות נכתבות באלף־בית פונטי, וריאנט של גרסה מקודמת של IPA. פרטים על הסימנים השונים והצלילים שהם מסמנים מופיעים בהקדמה לספר.

1. גלוסות

  1. Yprt Mae’nלהיות.prs.3sg-prep forelen\בוקר(m) Sadwrnשבת gwlybרטוב.m, oerקר, diwrnodיום fyposs.1sg mhennas\ראש blwyddשנה ynprep chwechשש oedגיל.
  2. Maeלהיות.prs.3sg mam[nas]\אמא newydd(recently) llnauלנקות tua’rסביב-def tânאש=אח, acו־ maeלהיות.prs.3sg tânאש(m) iselנמוך, cochאדום ynyn1 ydef grâtgrate.
  3. Safafלעמוד.prs.1sg innau1sg.naug wrthoליד.3sg.m, acו־ erלמרות ydef gwresחוֹם, maeלהיות.prs.3sg arnafעל.1sg annwydצינה, צינון oherwyddבגלל ydef tywyddמזג־אוויר diflasסר־טעם.
  4. Yrprt wyfלהיות.prs.1sg ynyn4 crïoלבכות acו־ ynyn4 crïoלבכות, acו־ nineg wnmix\לדעת.prs.1sg amעל bethמה, ddimlen\neg ondמלבד, אלא efallaiאולי amעל eiposs.3sg.f bodלהיות ynyn3 ddiwrnodיום annifyrלא־נעים.
  5. Yrprt wyfלהיות.prs.1sg ynyn3 sicrבטוח nadnmlz.neg amעל nanmlz.neg chefaismix\לקבל.pst.1sg anrhegמתנה, oblegidבגלל nidneg ydymלהיות.prs.1pl bythלעולם ynyn4 caelלקבל anrhegionמתנה.pl penראש blwyddשנה.
  6. Maeלהיות.prs.3sg mam[nas]\אמא ynyn4 dweudלהגיד bodלהיות ydef Breninמלך Mawrגדול ynyn4 gofaluלדאוג amעל anfonלשלוח glawגשם arעל ddyddlen\יום Sadwrnשבת amעל nadnmlz.neg oesלהיות.prs.3sg.dep ysgolבית־ספר.

2. תרגום

  1. זהו בוקר שבת רטוב והמבנה הזה, „N adj, adj”, משמש עם שני תארים גם ב־tân isel, coch בהמשך, בדומה לאנגלית (a cold, wet Saturday morning ו־a low, red fire). התרגום לעברית כולל „ו־” לפי מבנה השפה העברית.קר, היום של יום הולדתי השישיהיערכות הרכיבים בוולשית שונה; תרגמתי באופן אידיומטי לעברית..
  2. אמא בדיוק ניקתה אתמילולית מה שכתוב הוא „סביב האח”, ואני משער שגם באופן הזה ניתן להבין את הכתוב. עם זאת, Fynes-Clinton נותן תחת l̥nay את הדוגמה l̥neuχ ty: a r ta:n (ב־IPA מודרני: ɬneu̯χ tɨː a r taːn; בכתיב וולשי: llnewch tua’r tân) ומתרגם clean up the hearth (ציווי). אם כן, נראה שבוולשית דיבורית מהאיזור והתקופה רלוונטיים אפשר להשתמש גם כך ב־tua עם llnau ו־tân. האח, ויש אש נמוכה ואדומה ב־grateמתקן לשים עליו את העצים הבוערים. אני לא יודע את שמו העברי, אבל הוא נראה ככה.
  3. גם אני עומדת לידו (ליד ה־grât), ולמרות החום קר לי (/יש לי צינוןר׳ שאלת הניתוח למטה, בסעיף 3.2.) בגלל מזג־האוויר האיום.
  4. אני בוכה ובוכה, ואני לא יודעת על מה, אולי רקמיל׳ „כלום מלבד, שום דבר מלבד”. על זה שזה יום לא נעים.
  5. אני בטוחה שלא על זה שלא קיבלתי מתנה, בגלל שאנחנו אף פעם לא מקבלות/ים מתנות יום־הולדת.
  6. אמא אומרת שהמלך הגדול דואג לשלוח גשם ביום שבת בגלל שאין בית־ספר.

2.1. תרגום ספרותי לאנגלית

בספר The World of Kate Roberts מתורגמים כמה מכתביה, כולל כל Y Lôn Wen. המתרגם הוא Joseph P. Clancy; ככלל, הוא מתרגם יחסית מילולית, אבל אפילו בקטע הקצר הזה אפשר לראות כמה מקומות שבהם יש חריגות ממה שכתוב במקור. תוכלו למצוא את הספר כולו ב־PB 2298 R63 A63 1991 בספריהאחרי הסגר, בהנחה שהוא יסתיים… 😶 ועותק דיגיטלי של התרגום של Y Lôn Wen כאן. לנוחותכן/ם, הנה הקטע הרלוונטי בתרגום:

  1. It is a cold, wet Saturday morning, the day of my sixth birthday.
  2. Mam has just cleaned the hearth, and the fire is low, red in the grate.
  3. I stand close to it and its warmth. I have a cold because of the bad weather.
  4. I am crying and crying and I don’t know why, except maybe because it is a miserable day.
  5. I’m not expecting a present because we never have birthday presents.
  6. Mam says that the Good Lord is careful to send rain on Saturday when there is no school.

אח ב־Cae’r Gors. לפי תיאורים בספר אחר (Atgofion), אני לא בטוח אם זה האח המקורי (הבית נעזב בשלב מסויים ונהרס חלקית על ידי איתני הטבע, ולאחר מכן שופץ).

3. ניתוח

3.1. Y mae’n fore Sadwrn gwlyb, oer

3.1.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

מבע אקספוזיטורי שפותח את תמונת הזכרון. הפרק Darluniau בספר Y Lôn Wen מורכב מתמונות רבות, שמופרדות אחת מהשניה באמצעים טיפוגרפיים (שורה של נקודות). מלבד אמצעי התחימה (דלימיטציה) החוץ לשוניים, לתחילת תמונה יש גם מאפיינים לשוניים. רבות מן מתחילות במבע שמעגן את ההתרחשות בזמן, לדוגמה:

גם אם לא מדובר בהתחלה אבסולוטית של טקסט, יש עצמאות לשונית לתמונות השונות. בדומה לדוגמה הראשונה ברשימה, בפתיחת התמונה דנן משמש מבנה תטי, שלא מניח יישות קודמת (תימה, נושא) ואומר עליה דבר מה (רימה, נשוא, פרדיקט). בשלוש הדוגמאות האחרות ברשימה יש השענות על מי שתמיד זמין כתימה (לפחות בחלק מסוגי הטקסטים): הגוף הראשון.

לאחר הקטע המסומן מופיע ביטוי שמני diwrnod fy mhen blwydd yn chwech oed, במעמד אבסולוטי.

3.1.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

המבע הוא מהדגם התטי בעל הנושא הפורמלי הריק (השו׳ it ב־it is raining). נשים לב שמלבד נטיית הפועל הפורמלית (הווה גוף שלישי יחיד) לא מופיע נושא. במשבצת שלאחר mae יכול להופיע לא רק אפס, אלא גם האלמנט hiהשו׳ Mae hi’n nos Sadwrn yn y gaeaf, פתיחת תמונה אחרת בהמשך הפרק., שאינו מנוגד ל־e/ef/o מבחינה מבנית.

נחלק:

3.1.2.1. אקסקורסוס: ההבחנה „תטי:קטיגוריאלי”

מבחינה צורנית הדגם כאן דומה לדגם ההשאה בעל הנשוא האדוורביאלי, אבל הוא שונה ממנו בשני מישורים חשובים:

האם ההבדלים מאיינים את הערך שבתיאור הדומה בין הדגמים? ודאי שלא, אבל בזכות ההבדלים ניתן לראות שיש טעם להבחין ביניהם.

3.2. mae arnaf annwyd

3.2.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

מבע קיום שמופיע במסגרת של משפט מורכב, אחרי הצירוף er y gwres „למרות החום”, שמציין ויתור, ולפני הצירוף oherwydd y tywydd diflas „בגלל מזג־האוויר האיום”, שמציין סיבה.

3.2.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

המבע בנוי לפי דגם הקיום שראינו: bod- + adv + lenN. אם annwyd היה מתחיל בעיצור שמושפע מלניציה, היינו רואות/ים כאן את הלניציה, שהיא חלק מהמשבצת התחבירית שאחרי הביטוי האדוורביאלי (arnaf אצלנו 🐰).

נחלק:

המבנה מקביל ל־Yr oedd arnaf gywilydd „היתה עלי בושה” = „התביישתי” שראינו בשיעור. יש כמה וכמה ביטויים אידיומטיים כאלה בוולשית, שכוללים מילים כמו ofn „פחד” ו־eisiau „רצון, צורך”.

בחיבור הרכיבים והמבנה, משמעות אחת היא „אני מצוננת; יש לי צינון” (ר׳ Wiktionary).

תחת הערך annuyd במילון של Fynes-Clinton מופיעים שני מובנים, האחד a cold „צינון (המחלה)” והשני cold (generally) „צינה, קור”. עבור המובן השני הוא נותן את הדוגמה o:s naχi annuyd?ב־IPA מודרני נכתוב oːs naχi anːuɨ̯d?; בכתיב סטנדרטי ובצורה מלאה נכתוב Oes arnoch chi annwyd?. ומתרגם are you cold? „קר לך/כן/כם?”.

יש, אם כך, שתי דרכים לפרש את mae arnaf annwyd (שתיהן זהות מבחינת התחביר, אבל שונות מבחינה סמנטית):

שני המובנים מתקבלים על הדעת בהקשר הנתון, אם כי השני מתאים באופן ישיר יותר ל־er y gwres „למרות החום” שלפני.

מבחינת הציון שני המובנים, כמובן, מקבלים את מלוא הנקודות על התרגום והניתוח, במידה שהניתוח מלא ומדוייק.

3.3. ni wn am beth

3.3.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

משפט שמחובר אל Yr wyf yn crïo ac yn crïo „אני בוכה ובוכה” ב־ac „ו־” ומרחיב אותו בהערה שמתייחסת אל האירוע הקודם לה: היאנושא מעניין הטעון מחקר בלשני ותיאור הוא שאלת ההבחנה בין המספרת כמספרת (בגיל מאוחר, בו היא כותבת את ספר הזכרונות) ובין המספרת כדמות (בגיל צעיר יותר): האם היא לא יודעת למה בכתה ברטרוספקטיבה או שגם בעודה ילדה לא ידעה ומה שמתואר כאן הוא חלק מהזכרון גופא? לא יודעת על מה בכתה.

3.3.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

דגם המשפט הוא פעלי, כשהפועל הנוטה הוא wn (צורה של gwn „אני יודע.ת” עם מוטציה מעורבת).

נחלק:

3.3.2.2. סוגיות תיאוריות

זו שאלה מעניינת איך לתאר את מצב הדברים בצירוף ni wn מבחינה בלשנית מבנית.

אישית, אני חושב שדרך ההצגה הסטטית גם אלגנטית יותר וגם נאמנה יותר למציאות, אבל שתי הדרכים יכולות לתאר את אותה המציאות. זה חלק ממה שיפה במדע: גם אם המציאות היא אחת, והנתונים הם אותם הנתונים, אין בהכרח דרך אחת ויחידה לתיאור.

על גלגולי צורני השלילה הקלטיים תוכלו לקרוא אצל Schrijver 1997 (Studies in the history of celtic pronouns and particles; יש בספריה ב־PB 1059 S37) ובסעיף השני אצל Kortlandt 1998/2000. הפניות נוספות אפשר למצוא אצל Falileyev 2000 (ר׳ דף החומרים החיצוניים).

3.4. Yr wyf yn sicr nad am na chefais anrheg

3.4.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

משפט עצמאי שממשיך את העניין מהקודם, דהיינו על מה היא בכתה. כאמור בהערה למעלה, זאת שאלה פתוחה האם נקודת המבט היא של המחברת כשהיא כותבת את הספר בגיל מאוחר או שלה כדמות באירועים המתוארים. צריך לבדוק אם יש סמנים לשוניים שמאותתים לנו את ההבדל בין שתי נקודות המבט.

גם כאן, בדומה לסינטגמה הקודמת, אין חזרה מסורבלת „אני בטוחה שלא על זה שלא קיבלתי מתנה אני בוכה ובוכה”.

3.4.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

המשפט הוא דוגמה לדגם בעל הנשוא האדוורביאלי. נחלק ונפגוש בגן עדן (או גיהנום, תלוי איך מסתכלות/ים…) של שלילות:

3.5. nid ydym byth yn cael anrhegion pen blwydd

3.5.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

פסוקית סיבה שמופיעה אחרי oblegid „כי, בגלל (ש־)”. נשים לב שצורת השלילה שמופיעה אחרי oblegid היא לא זו שמשמשת לשעבוד אלא זו הראשית. זה המצב הרגיל בוולשית בת ימינו; oblegid כמילת חיבור (קוניונקציה) ולא כמילת יחס (אדפוזיציה). חיפוש במאגר הספרים (+כמה נוספים שלא העלתי) מראה מספר רב של oblegid ni אבל רק תוצאה אחת ל־oblegid naמ־KR; Y Lôn Wen; Fy Mam (pennod 9), וזו לשונה: Apeliai’r hanes at fy mam, oblegid na chafodd neb gam., שיתכן שמקורה בטעות דפוס או בלשון ארכאית. אם נתבונן בטקסטים מוקדמים יותר, דוגמת תרגומי התנ״ך נוכל לראות דוגמאות ל־oblegid naדוגמה אקראית מתרגומו של וויליאם מורגן (1588), מדברים 28‏: 47 A byddant yn arwydd, ac yn rhyfeddod ynot ti, ac yn dy hâd hyd byth. 48 O blegit na waſanaethaiſt yꝛ Arglwydd dy Dduw mewn llawenydd, […]. בעברית מקראית: 47 וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְא֖וֹת וּלְמוֹפֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ 48 תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה […].. גם בחיוב נמצא הצמדה של פסוקית ללא סימון נוסף של שעבודלדוגמה, מ־KR; O Gors y Bryniau; Henaint (pennod 9)‏: Ychydig o’i hwyneb oedd i’w weld yrwan, oblegid clymai llinynnau ei chap o dan ei gên..

3.5.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

כאמור, הסינטגמה נפתחת ב־nid ומהווה פסוקית סיבה ביחד עם oblegid. היא בנויה בדגם ההשאה האדוורביאלי:

3.6. bod y Brenin Mawr yn gofalu

3.6.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

הפסוקית הזאת, שגרעינה הצורה השמנית bod, ממלאת את משבצת המושא של הפועל dweud „להגיד” בפסוקית הראשית (Mae mam yn dweud): „אמא אומרת ש[פסוקית]”. כיוון ש־dweud אינפיניטיב (כחלק מקונוורב בדגם ההשאה האדוורביאלי), המושא שלו מסומן ביחס של שייכות (סמיכות כאן) ואינו גורר מוטציה כמו בפעלים נוטים.

אחרי הקטע המסומן מופיע המשך, לְמה דואג המלך הגדול ולָמה.

3.6.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

הפסוקית עצמה בנויה בדגם ההשאה האדוורביאלי:

4. בונוס

הקורס היה רצוף בנושאים שהעלתי וראויים למחקר נוסף, מכל נקודות המבט ותחומי הבלשנות…

בפרט, כמה נושאים שנראים לי מעניינים בתחום של שינוי לשוני ריכזתי בדף באתר.

4.1. התופעה החריגה במשפט מהטקסט

החריגה היא ש־newydd בפוזיציה התחבירית המדוברת גורר ריכוך במילה שבאה לאחריו, אבל כאן אנחנו רואות/ים llnau ולא **lnau.

באשר לסיבה לכך, למעשה העלתי את השאלה בלי שיש לי תשובה דפיניטיבית לגביה… 😶

אם נסתכל על ההיסטוריה של המילה נראה שהיא נוצרה מ־clipping של המילה המקורית (glanhau). תהליך דומה אפשר למצוא גם ב־llgada „עיניים” (צורה מכווצת של llygadau „עיניים”; בוולשית כתובה סטנדרטית הצורה היא llygaid, כלומר בריבוי מסומן בחילוף תנועות) וב־llgodan „עכבר” (בוולשית כתובה סטנדרטית: llygoden), שניהם מופיעים ב־Un Nos Ola Leuad (1961) מאת Caradog Pritchard, ספר שנכתב בלשון מאוד דיבורית צפון־וולשית, מה שמתבטא גם באורתוגרפיה שמייצגת קירוב של השפה הדבורה. מעניין לראות שגם llgada לא מתרכך, עם מופעים של ei llgada „עיניו” בספר. אני משער שגם אם הפונוטקטיקה של וולשית צפונית מאפשרת /ɬC-/ (לפחות /ɬn-/ ו־/ɬg-/) הרי ש־lC- כבר שובר את חוקי הפונוטקטיקה.

ב־The Welsh vocabulary of the Bangor District כתוב בערך l̥nay כך: generally used only in the radical form.

דרך אגב, ה־GPC אומר שיש גם nhau בצפון ו־cnau, clau בדרום. לי לא יצא להתקל בצורות האלה.