大谷幸 vs. William Byrd
6 בספטמבר, 2005

灰羽連盟 (ר' הערך בוויקי) זה משובח. מוסיקה רנסנטית זה משובח. פליגיוט זה משובח.

ל־William Byrd, שאני מאוד אוהב את המוסיקה שלו, יש יצירה קצרה בשם Callino Casturame, שמופיעה ב־Fitzwilliam Virginal Book. אפשר לשמוע אותה, ויצירות נוספות של בירד, ב־MIDI, כאן (הצצה ל־early music ב־MIDI אפשר להציץ כאן, או פשוט לחפש בגוגל). MIDI טוב כדי להכיר שמות ולתפוס את הכיוון הכללי של המוסיקה, אבל בהחלט לא ראוי להאזנה למען האזנה, לא משנה כמה מנוע הסינתוז שלכם איכותי. אם אתם חסים על האזניים שלכם לגבי הקטע הזה, Callino Casturame, ל־Broadside Band יש ביצוע חביב בהחלט שלו באלבום בעל השם המקורי Popular Tunes in 17th Century England; אפשר להוריד כאן, באיכות נמוכה.
אז יש לנו את הצד המערבי, בירד. במזרח יש את 大谷幸 (ברומאג'י: OOTANI Kou), מי שהלחין את המוסיקה ל־灰羽連盟. אחד הנושאים המוסיקליים בפס־הקול של הסדרה, שהוא ממש טוב, הוא זה.
בבירור, יש דמיון בין הנושא המרכזי שבשתי המנגינות. זה נחמד לראות את זה.

אגב, יום אחרי ששמתי לב לדמיון המלודי, מצאתי באקדמון את ה־Fitzwilliam Virginal Book (אם כי רק את החלק השני, בהוצאה שבה הספר חולק לשני כרכים). ממש ממש נחמד (ולו בגלל השם - Fitzwilliam!): מוסיקה מגניבה, ולא קשה לנגינה - רק להחליף את ה־Grand Piano ל־Harpsicord במקלדת, ו... voila! לטובת הכלל, סרקתי את העמודים הרלוונטיים: 186 ו־187. להשוואה, ר' זה.

תגים