⚠ שימו לב!

הדף שאתם קוראים לקוּח מארכיון האתר „מילים דיגיטליות”.
לאתר במתכונתו החדשה לחצו כאן.

הקוטלות כחלקים בפסיכה הפרויידיאנית
‎2006·03·10‏

[ספויילרים עד עונה 4, ובמובן מסויים עד סוף הסדרה]

מחשבה שחשבתי.
בהסתכלות אולי מעט פשטנית על מודל הפסיכה של פרויד, אפשר לראות את שלושת הקוטלות - באפי, קנדרה ופיית - כמייצגות של שלושת החלקים במודל: האגו, הסופראגו והאיד (Ich, Überich, Es), בהתאמה.

קנדרה

קנדרה מייצגת את הסופראגו. כל מהותה של קנדרה היא המחוייבות שלה, מאז שנמסרה ל־watcher שלה על־ידי ההורים שלה בילדות. אין לה חיים אישיים; היא התגלמות של "מה שהיא צריכה לעשות", "מה שנכון לעשות".

כמה שורות מהחלק השני של What's My Line:

Kendra: Your life is very different dan mine.
Buffy: You mean the part where I occasionally have one? Yeah, I guess it is. (carves at a stake)
Kendra: De tings you do and have, I was taught, distract from my calling. Friends, school... even family.
Buffy: Even family?
Kendra: My parents, dey sent me to my Watcher when I was very young.
Buffy: How young?
Kendra: I don't remember dem, actually. I've seen pictures. But, uh, dat's how seriously de calling is taken by my people. My modder and fadder gave me to my Watcher because dey believed dat dey were doing de right ting for me, and for de world. (puts down the stake and gets a sympathetic look from Buffy) Please, I don't feel sorry for meself. Why should you?
Buffy: I don't know, I... I guess it just sounds very lonely.
Kendra: Emotions are weakness, Buffy. You shouldn't entertain dem.

כל שורה של קנדרה צועקת "אני הסופראגו!".

פיית

בקצה השני עומדת פיית, ההפך המוחלט של קנדרה. היא פועלת לפי דחפים אינסטינקטים. רוצה - עושה. היא ההתגלמות של האיד.

מ־Faith, Hope & Trick, הפרק שבו פוגשים בפיית בפעם הראשונה:

Faith: God, I could eat a horse. Isn't it crazy how slayin' just always makes you hungry and horny? (gobbles a piece)

Cut to the kitchen. Joyce gets out a bottle of cola, brings it to the island and opens it.
Joyce: I like this girl, Buffy. (pours the soda)
Buffy: She's very personable. (sits on a stool) She gets along with my friends, my Watcher, my mom. (leans back and looks into the dining room) Look, now she's getting along with my fries. (leans forward)
Joyce: (closes the soda bottle) Now, Buffy...
Buffy: Plus, at school today, she was making eyes at my not-boyfriend. This is creepy.

מ־Consequences:

Faith: (excitedly) You wanna feel a connection? It's just skin. (opens his shirt) I see... I want... I take. (kisses him hard) I forget.

באפי

טוב, כל פרק בערך הוא ראיה לזה שבאפי היא האגו. מצד אחד יש לה רצונות ודחפים משלה, אבל מצד שני היא פועלת במטרה למלא את החובה הסופראגואית שלה כלפי החברה ומונחית על־ידי מצפון (דוגמה יפה אפשר לראות בזה שכשפיית מנסה ליצור חיקוי של באפי ב־?Who Are You, המשפט שבו היא בוחרת הוא "Because it's wrong" - היא לוקחת את הקצה השני בציר). באפי, כמו כל אדם "בריא בנפשו", מגשרת בין שני הקטבים: "נכון" ו"רוצה". כשיש קונפליקט בין השניים, אז מתחיל להיות מעניין...

תגים