הערות לסיפור Gofid
הסיפור Gofid „יגון” מאת קייט רוברטס הוא הסיפור הראשון שאנחנו קוראים בלי עזרה של גלוסר. לדעתי הוא מאוד מעניין הן מבחינה לשונית, הן מבחינה תוכנית והן מבחינת החיבור של השניים: השימוש שהמחברת עושה בארגז הכלים הלשוני של הוולשית כדי לספר את הסיפור. את הטקסט הרץ, כולל הקלטה ותרגום לאנגלית, תוכלו למצוא במקראה.
בדף הזה מרוכזות הערותמבחינה צורנית הדף משתמש בטכניקה דומה לזו שנעשית בסידור (typesetting) הספרות הפרשנית של טקסטים יהודיים: הצגת הטקסט המקורי ולצדו הערות שמתייחסות אליו תוך ציטוט הסינטגמות הרלוונטיות. הנוגעות להיבטים הלשוניים של הסיפור. לא כולם זוכים להתייחסות — רחוק מכך! — ולא כל הנושאים זוכים להתייחסות שווה במשקלה, אבל כל הנקודות כאן הן כאלה שאני רואה בהן ערך.
כדי לסייע בהתמצאות, הנושאים השונים מסומנים באימוג׳ים לפי המפתח הזה:
- 🌳
- אטימולוגיה
- 💬
- בלשנות כללית והשוואתית
- 📖
- דקדוק הטקסט והיבטים ספרותיים
- ⚙
- כלים פרקטיים
דקדוק וולשי לא מסומן.
1. רקע
| 1 | Eisteddai Begw ar stôl o flaen y tân, a’i chefn, i’r neb a edrychai arno, yn dangos holl drychineb y bore. |
Eisteddai […] edrychai
📖 נבחין בשני תפקידים שונים של האימפרפרקט במשפט:- ב־eisteddai יש לנו פעולה מתמשכת ברקע של הסיפור (Comment Mode);
- ב־edrychai לעומת זאת יש לנו את השימוש באימפרפרקט להיפותטיות (השו׳ במקבילה עברית בתרגום „למי שהיה מסתכל”).
a’i chefn, […], yn dangos […]
💬 מבנה בר־השוואה ל־الحال הערבי או ל„וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל” המקראי.במישור המסמן, הצורה המשותפת בנויה משלושה חלקים:
- מילת חיבור; אצלנו a, ac.
- הנושא; אצלנו ei chefn „גבהּ”.
- צורה נסיבתית; אצלנו הקונוורב yn dangos „מראה”.
- במישור המסומן התפקיד הוא לתת רקע נסיבתי.
neb
משמש גם במשמעות חיובית („כל מי”) וגם שלילית („אף אחת/ד”), בתלות בסביבה. מזכיר במשהו את dim „כלום” רק לבנות/בני־אדם (/animate) ובתפקידים תחביריים מצומצמים מ־dim.🌳 אטימולוגיה: גלגול מצירוף הודו־אירופי של ציין השלילה *ne עם *kʷos. השו׳ neach /n̠ʲax/ „מישהי/ו, אדם” באירית או napon ב־Gaulishלשונם של אסטריקס ואובליקס… 😛. חלק מהקומיקסים, אגב, תורגמו ללשונות קלטיות ובכללן הוולשית.
, ובענפים הודו־אירופיים רחוקים יותר: nekas „שום דבר” בלטבית, nequis „אף אחת/ד” בלטינית או nákiḥ „אף אחת/ד” בסנסקריט.ניתן לראות כאן דוגמה לגלגול של *kʷ הודו־אירופי (וקלטי) באופנים שונים בשפות הקלטיות השונות. *kʷ הוא הגה שיש לו חיתוך וילוני (k) ושפתי (ʷ); בענף של האירית (Gaelicבעברית יש לנו בעיה: השם „גאלי” מכסה גם את Gaelic/Godeilic וגם את Gaulish, שהם דברים שונים לגמרי. לכן השתמשתי במונחים באנגלית. או Goidelic) רואים שהווילוניות נשארה (-ch) ובענף של הוולשית (בריטונית) רואים שהשפתיות נשארה (-b; השו׳ עם הצורות nep/neb בשפות הבריטוניות האחרות — ברטונית וקורנית). זאת החלוקה המפורסמת של Q-Celtic. בהקשר זה, המקום של השפה הקלטית Gaulish מעניין: מצד אחד היא מראה חידושים שדומים לאלה שיש בשפות בריטוניות (כמו הגלגול של *kʷ ל־p), מה שמעודד קיבוץ פילו־גנטי שלהן ביחד (שמכונה Gallo-Brittonic); מצד שני, השפות הקלטיות שבבריטניה ואירלנד מראות גם הן אוסף של תכונות משותפות (ושונות מ־Gaulish), מה שמעודד את קיבוצן ביחד (Insular Celtic). השאלה, אם כן, היא לאן שייכת ה־Gaulish: האם לקבץ אותה ביחד עם הבריטוניות ולשים את האירית וקרובותיה הסקוטית ולשון האי מן בקבוצה נפרדת, או שמא לקבץ את כל הלשונות הקלטיות של האיים ביחד ואת ה־Gaulish לחבר עם השפות הקלטיות של היבשתחשוב לשים לב שלמרות שהברטונית, שמדוברת בחבל ברטאן שבצרפת, ממוקמת כיום ביבשת אירופה, מוצאה מהאי בריטניה., שיש בידנו מעט מאוד מידע עליהן. הפתרון יכול לבוא מהסבר דרך לשונות במגע ואיזורים לשוניים.
- holl drychineb
נשים לב לריכוך ב־trychineb, אחרי holl.
| 2 | Cyffyrddai ymylon ei siôl dair onglog â’r llawr, a’r llawr yn llawn o byllau mân yn disgyn oddi wrth facsiau eira ag ôl pedolau clocsiau ynddynt. |
של משולש יפה שיש לו תבנית קרושה חינמית שאפשר להוריד מכאן. סרגת? אפשר לחלוק תמונות של התוצאה כאן ברשת החברתית המגניבה Ravelry, שעניינה הוא אומנויות בחוטים (בעיקר קרושה וסריגה). זווית אישית. siôl dair onglog
💬 הכוונה היא לשל משולש. היחסים הפנימיים בתוך dair onglog מראים לנו שהחלוקה למילים בכתב לא תמיד חופפת עם החלוקה שמתווה מבנה הלשון. ה־bracketing הוא [dair ongl]og, כלומר dair ongl „שלוש זוויות” בצד אחד והצורן התארי -og חל עליהן. קיים גם כתיב בלי רווח, וכך גם עם trichornelog / tri chornelog.לקריאה נוספת בעניין התפקיד המבני של -og ביחסים של גרעין והרחבה, ר׳ המאמר Nucleus and Satellite in Nominal Syntagmatics מאת נמרוד ברי, שלימד אצלנו בחוג. לקריאה נוספת בעניין של החלוקה למילים ו־word formation, ר׳ מאמרו Giving Up Word Formation in Structural Linguistics.
יש מערכות־כתב שאין בהן חלוקה למילים כלל, כמו בכתב הסיני ובקופטית (במרבית כתבי־היד); יש כאלה שיש בהן חלוקה מבנית באופן ההתארגנות של הכתב אך ללא שימוש ברווחים, כמו ביפנית או במצרית; ויש כאלה שמשתמשות ברווחים, כמו בוולשית. העובדה שאפשר להסתדר היטב בלי שימוש ברווחים, ושבדיבור שוטף אנחנו לא עוצרים כלל בין „מילה” ל„מילה”, מראה שמבחינה קוגניטיבית אנחנו מסוגלותמסוגלים לעבד את הרצפים ללא חלוקה מוכנה מראש. במקרה דנן, החלוקה המוכנה מראש לא תואמת את המבנה הלשוני.
facsiau eira
⚙ הרכיב הראשון לא פשוט לחיפוש במילון. למזלנו, יש לוולשית מילון מעולה — ה־GPC — שבא לעזרנו כאן. בערך הרלוונטי נצטרך לגלול למטה להערה שבה כתוב:Digwydd ‘bacsia’ yn yr ystyr ‘[c]lewtiau o eira wedi caledu o dan wadnau clocs’, ISF 15.
נשתמש במקרה הזה כדי ללמוד טכניקה כללית כדי להתמודד עם מקרים שבהם נתקל במילים או צירופים שלא קל לנו למצוא את פירושם:
- כמו כאן, מועיל לקרוא את כל ההגדרה ב־GPC. קל להסתפק בתרגומים שם לאנגלית, אבל הם לא נותנים לנו את כל התמונה. כמו בהרבה שפות, אין תחליף לשימוש במילון חד־לשוני טוב.
- אפשר להשתמש במגוון מילונים: לפעמים מילים נדירות או תת־משמעויות נדירות מתועדות באחד אבל לא ברעהו. הפניות למילונים שונים יש במצגת.
- דרך נוספת היא לחפש מופעים בקורפורה ולבדוק את השימוש בפועל במה שאנחנו מחפשותמחפשים. זה נכון גם למילים בודדות וגם לצירופים במידות שונות של כבילות (קולוקציה, collocation). בוולשית נצטרך, כמובן, לחפש בצורות שונות עם מוטציה.
- במקרים שמדובר בפריטים מוחשיים חזותית, לפעמים מועיל לחפש תמונות במנוע חיפוש לתמונות, כמו Google Images או יכולת החיפוש לתמונות ב־DuckDuckGo, שמכבד את הפרטיות שלכןשלכם.
pedolau
גם כאן הפירוט ב־GPC בא לעזרנו:plât metel sy’n arbed ac yn cadarnhau sawdl esgid, gwadn clocsen
🌳 כידוע, *p הודו־אירופית נפלה, דרך שלב־ביניים של *ɸהשו׳, לדוגמה, athair /ˈahəɾʲ/ „אבא” באירית למגוון ההתגלגלויות של *ph₂tḗr „אבא” ההודו־אירופי.. להגה /p/ בוולשית יש שני מקורות עיקריים: מ־*kʷ, כמו שפירטנו קודם, או משאילות. כאן מדובר במקרה השני: זאת שאילה מלטינית (pedālis „רגלי, של הרגליים”).
| 3 | Heddiw, yn wahanol i arfer, yr oedd ei gwallt yn flêr, a hongiai’n gynhinion di-drefn ar ei hysgwydd. |
- Heddiw
📖 נשים לב לניסוח מתוך נקודת המבט של הגיבורה בסיפור: ראשית הצירים הדאיקטית היא שלה. המחברת בחרה ב־Heddiw „היום”, בניגוד ל־Y diwrnod hwnnw „ביום ההוא” או ניסוח דומה. זה קשור למונח focalisationחשוב לא לבלבל עם „פוקליזציה” במשמעות הבלשנית שלה. אלה שני מונחים הומונימיים: האחד נרטולוגי והאחר בלשני. של Gérard Genette.
| 4 | Am ryw reswm na wyddai Begw, ni phlethasai ei mam ei gwallt neithiwr. |
הידעת? יש חבורה מתמטית שנקראת חבורת הצמות!phlethasai
🌳 המילה דומה ל־plait באנגלית, אבל לא שאולה ממנה. גם זו וגם זו הגיעו מלטינית; הגלגול במקרה שלנו הוא מ־plecō „אני קולע/ת” בלטינית, בצורה plecta שהתגלגלה ל־*pletta בלטינית וולגרית של האיזור. אנחנו יודעותיודעים לשחזר את ה־*-tt- בין השאר מתוך הרפלקס שאנחנו רואותרואים בוולשית, שבה השינוי /tː/ > /θ/ עקבי (בדומה לכלל הפוצצים האטומים הכפולים, שהפכו לחוככים בלתי כפולים).neithiwr
📖 גם כאן אפשר לראות את עניין הביטוי הלשוני של נקודת המבט, כמו ב־heddiw למעלה.🌳 אטימולוגית, neithiwr מגיע מאותו שורש הודו־אירופי של nos „לילה”, דרך גזירה אחרת (*noxti̯ēr- בפרוטו־בריטונית).
| 5 | Yr oedd hynny’n beth braf, oblegid byddai ei mam yn tynnu ei gwallt bron o’r gwraidd wrth ei blethu, gyda holl wydnwch ei breichiau a holl rym y dymer y byddai ynddi. |
- ynddi
חוזר אל tymer „מצב־רוח”: „ובכל העוצמה של מצב הרוח שהיא היתה בו”.
| 6 | Byddai ei phen yn ysu am oriau ar ôl y driniaeth, ond byddai’n braf yn y bore, ar ôl datod y plethi, gael teimlo’r trwch tonnog yn disgyn heibio i’w chlustiau ac ar ei gwddf. |
- gael
כאן, בדומה למקרה במשפט 17, אפשר לראות איך האינפיניטיב, שבא אחרי צירופים אדוורביאליים, מסומן בריכוך. מידע נוסף מופיע במצגת, בחלק של ההערות על הטקסט.
| 7 | Chwythai’r gwynt oer o dan y drysau gan chwythu rhidens y siôl a mynd dan ei thrywsus pais, ond âi gwres y tân at ei phen. |
- rhidens
לפי ה־GPC נראה שהצורה היא בעיקרה plurale tantum, אם כי קיים וריאניט rhiden שלו צורת רבים rhidennau.
2. היום הנורא והיום־השונה־מהרגיל
| 8 | O fewn pedair blynedd ei phrofiad ar y ddaear dyma’r diwrnod mwyaf digalon a gawsai Begw erioed — diwrnod du, diobaith er bod pob man yn wyn. |
- gawsai
צורת פלופרפקט. נותנת לנו את הרקע, „עבר של עבר”.
| 9 | Cronnai ei hanadl wrth geisio dal ei hocheneidiau’n ôl. |
- dal ei hocheneidiau’n ôl
דוגמה ל־phrasal verb, שדומה ל־hold […] back באנגלית. בהקשר של התופעה הזאת בוולשית, כולל התייחסות למגע עם האנגלית, כדאי לקרוא את הדוקטורט של Marta Klonowska-Listewnik.
| 10 | Yr oedd arni ofn cael drwg gan ei mam, fel y câi bob amser am ddal i grio. |
- cael drwg
⚙ חשוב להכיר קולוקציות: רכיביים לשוניים שבאים ביחד. בהסתכלות על לשונות העולם, לא תמיד המכלול הוא סך חלקיו, לפחות לא תמיד באופן שבו אנחנו היינו מחברותמחברים אותם. אין תחליף לקריאה מרובה כדי להכיר את הצירופים התדירים ואת משמעותם; בלימוד שפה שניה אנחנו כמו פעוטות שלומדות/ים מתוך החשפות ללשון. שימוש מושכל במילון וחיפוש בקורפורה (בדומה למה שפורט לעיל) יכול לסייע. - bob amser
הריכוך מסמן את המעמד האדוורביאלי. כאן זאת אדוורביאליות של זמן („בכל פעם”), אבל כמו שראינו בהערות לתחילת השיעור מ־2020/03/29 (מופיעות במצגת בחלק המתאים), לא רק אדוורביאליות של זמן מסומנת כך.
| 11 | Ond daeth llais ei mam yn fwynach nag arfer y tro hwn. |
- nag arfer
כאן אנחנו לא רואותרואים את זה, אבל nag גוררת מוטציית חיכוך. לפני תנועה צורתה nag, כמו כאן, ולפני עיצור na. היא נבדלת💬 היסודות הדקדוקיים בוולשית הם תרגיל טוב בהתמודדות עם מה שנראה כמו הומונימיה בעזרת כלים מבניים; ר׳ ההערות במצגת מ־2020/05/24. תחבירית מ־na של השלילה: הן מופיעות במשבצות תחביריות שונות וגוררות מוטציות שונות.
| 12 | ‘Dyna chdi rŵan. |
- chdi
השימוש ב־chdi הוא מאפיין דיבורי צפוני מובהק.
| 13 | Waeth befo hi. |
Waeth befo hi
„לא נורא”. גם זה מאפיין דיבורי צפוני. 🌳 לפי ה־GPC הצורה המלאה של waeth befo, שממנה התגלגלה הצורה מקוצרת, היא ni waeth beth a fo, כלומר „לא גרוע יותר מה שיהיה”. נשים לב להשפעה של ni(d), שלא שולל כאן פועל אבל עדיין גורר את המוטציה — זהו הבדל מול השפה הכתובה.💬 בדיאלוגים קייט רוברטס שמה בפי הדמויות שפה דיבורית, לא כקריקטורה אלא כי ככה א/נשים באותו הזמן והמקום דיברו. בפנינו כלומדותכלומדים זה מציב אתגר — במקרים מסויימים הצורות שמופיעות בטקסט שונות מהצורות שמופיעות במילונים ובספרי הדקדוק, בין אם בכתיב שמשקף במידה מסויימת את אופן הדיבור ובין אם בצורות דקדוקיות שונות. יש לשפות שונות נורמות שונות בכל הנוגע לגמישות של מערכת הכתב לציון וריאנטים בהיגוי: יש כאלה שבהן הצורה הכתובה קבועה ורק במקרים חריגיםמקרים כאלה יכולים להיות דמויות שמאופיינות (marked) לשונית, כמו גולום או האגריד. יש שימוש בצורות אחרות מהתקניות (בין אם יש גוף תקינה ובין אם לא), ויש שפות „דמוקרטיות” יותר שבהן יש יותר חופש לכתוב באופן קרוב יותר לדיבור החי. הכתיב העברי הוא דוגמה למקרה הראשון — אין הרבה חופש למחברות/ים לצאת מגבולות הנתון כדי לייצג את אופן ההיגוי; גם במישור התחבירי והצורני החופש לא רב מאוד, אם כי נכתבו ספרים שבהם המלל בפי הדמויות מנסה להתקרב אל השפה הדבורהכדוגמת חדר מאת יובל שמעוני (
PJ 5056 S5744 H4 2000בספריה) או שום גמדים לא יבואו מאת שרה שילה (PJ 5056 S5741 S58 2006). שניהם זכו למחקר של תופעות לשוניות בהם. בהקשר שלנו יכול להיות רלוונטי מאמרה של רבקה בליבוים, מ„האקלברי פין” עד „שום גמדים לא יבואו”: מסירת דיבור עברי תת-תקני בתרגום ובמקור, שהופיע בהעברית שפה חיה: קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-תרבותיים (PJ 4960 I96).. וולשית קרובה יותר לצד השני — גם אם ייצוג המלל בפי דמויות בכתב אינו פונטי, יש „הרשאה חברתית” לווריאציה בכתיב בדיאלוג, ונורמות של האופן שבו זה נעשה (כלומר, זה לא כאוטי). דוגמה לספר מפורסם שכולו כתוב בלשון דיבורית מנקודת מבטו של ילד הוא Un Nos Ola Leuad. דוגמה קיצונית לכתיב כמו־דיבורי בוולשית אפשר לראות בתעתיקים לסיפורים של מספרות/י־סיפורים כאן.- (g)waeth
💬 כמו בהרבה שפות, גם בוולשית יש קבוצה של תארים די בסיסיים שהדרגות שלהן בסופלציה, אחד מהן הוא drwg כאן. השו׳ malus:peior בלטינית, zły:gorszy בפולנית או bad:worse באנגלית — בכולם יש סופלציה, ובכל אחד מהמקרים זה ממקור אחר.
| 14 | Dim ond cath oedd hi. |
- Dim ond
„רק” בנוי מ„כלום מלבד”. מגיע לרוב בראש וגורר מבנים פוקליים של פוקוס על הנושא, בהסגר (כמו במשפט האחרון של הסיפור הזה), בתוך צירוף (כמו בצירוף האדוורביאלי ddim ond ambell dro במשפט 18) או כמושא (כמו ב־Ni chlywai Begw ddim ond sŵn anadl ei mam במשפט 77).
| 15 | Beth tasat ti wedi colli dy fam?’ |
- tasat
צורת איריאליס בפלופרפקט ללא pe, בגוף שני יחיד, של bod. לפי ה־GPC (בערך petawn) הצורה שאנחנו רואים כאן (tasat) מאפיינת את חבל Arfon (משם קייט רוברטס ושם מתרחש הסיפור) ואת מזרח חבל Morgannwg (אני משער שזאת התפתחות מתכנסת, convergent, שהרי מדובר בשני קצוות של וויילס). השו׳ § 416 בספר הדקדוק של Thorne וטבלת הנטיה בערך bod בוויקימילון.
| 16 | Torrodd yr argae wedyn. |
- 📖 משפט קצר. לריתמוס יש תפקיד לשוני לא רק בהקשרים לשוניים־חברתיים־אומנותיים אורליים כמו שירה, נאום או דרשה אלא גם בסיפור כתוב; זהו אחד מהכלים שבהן המחברות/ים משתמשות/ים כדי לארוג🌳 הידעת? טקסט, טקסטורה וטקסטיל מגיעות כולן מאותו מקור אטימולוגי: המטאפורה של טקסט כתוב כמארג. המטאפורה של החיים והגורל כטוויים, שקשורה לה, הולכת אחורה לפחות עד התרבות והמיתולוגיה הפרוטו־הודו־אירופיות, עם אלות טוות־גורל כמו המוייריי היווניות והנורנות נורדיות. את הנרטיב. למקצב של המשפט הקצר יש כאן תפקיד חותך: זוהי נקודת שבר.
| 17 | Ar y funud buasai’n well ganddi hi golli ei mam na cholli Sgiatan. |
- buasai
📖 השימוש בצורת הפלופרפקט כאן לוקח את הכל שכבה אחת אחורה: הסיפור מסופר בזמני העבר, והפלופרפקט נותן לנו צעד אחד נוסף. - golli
הריכוך דומה לזה שב־gael במשפט 6.
| 18 | Yr oedd Sgiatan yn ffeind bob amser a’i mam ddim ond ambell dro. |
- bob amser […] ddim ond ambell dro
גם ב־bob וגם ב־ddim אפשר לראות את הריכוך כסמן של אדוורביאליות.
| 19 | Daeth yr hyn a welsai hanner awr yn gynt i’w meddwl yn ei holl fanylion a’i gorchfygu eto. |
- Daeth […] welsai
הזמן של daeth עבר, הזמן של הסיפור; הזמן של welsai פלופרפקט, זמן קודם לזמן הסיפור. yr hyn a
💬 זוקק כינויי ((yr) hyn) המורחב בפסוקית זיקה, „זה ש־, מה ש־”. למבנה הזה, שיש לו מקבילות בשפות רבותהערה אישית: כתבתי על המבנה הזה באנגלית עתיקה בתיזה שלי ב־§ 1.1., שמות רבים:- antecedent-less relative או substantival relative אצל ששה הלוי (1976).
- nominal relative clause אצל ארטס ואח׳ (2014), המציינים גם את המונחים fused relative construction, independent relative clause, ו־free relative clause.
- pronominal antecedent אצל קמפבל (1913).
- pseudo/unecht/uneigentlich relative clause אצל טיל (1955; II. § 475).
- „מִשְׁפַּט זִקָּה מָעֳצָם” כתרגום של independent relative clause במונחון האקדמיה ללשון העברית.
נשים לב להקדמת yr לכינוי הרמז כשהוא מורחב בפסוקית זיקה, כמו שהזכרנו בשיעור על כינויי הרמז.
- a’i gorchfygu
מבנה a+inf (כאן עם מושא 3sg.f).
| 20 | Wrth godi’r bore hwnnw, edrychasai Begw ymlaen at ddiwrnod-gwahanol-i-arfer, am fod yr eira mawr hyd y ddaear, un o’r dyddiau hynny pan gâi dynnu’r llyfr â’r lluniau ofnadwy a’i roi ar y setl, un o’r dyddiau pan gâi wisgo ei hesgidiau gorau, diwrnod tebyg i’r un pan gafodd wlanen a saim gŵydd am ei gwddf a chael brechdan grasu â dŵr a siwgr a sunsur arni, un o’r dyddiau pan eisteddai ei mam wrth y tân i adrodd stori wrthi. |
- edychasai
📖 אנחנו חוזרותחוזרים עכשיו בזמן הסיפורי אל התחלת היום, כשהתעוררה (Wrth godi’r bore hwnnw). לפלופרפקט תפקיד בזה, סוג של rewind ספרותי, אם לעשות שימוש במטאפורה קולנועיתבאופן כללי מטאפורות קולנועיות שימושיות מאוד בחקר הנרטיב הכתוב, כי הן נותנות אוצר מילים ויזואלי לתיאור פונקציות וכלים שמשותפים הן לנרטיב הקולנועי והן לזה הכתוב, גם אם הייצוג שלהם בפני השטח שונה.. - hyd y ddaear
⚙ חיפוש hyd ב־GPC יניב כמה וכמה תת־הגדרות; זאת שרלוונטית לענייננו היא 2b. חשוב להתאמן בלסרוק במהירות בעיניים ערכים מורכבים במילון כדי לדעת להוציא מהם את מה שרלוונטי בלי לשרוף יותר מדי זמן. זה נכון לכל שפה שיש לה מילון מפורטואם יש מילון מפורט, תשתמשו בו! כמו שאמר פיפין בפרק הרביעי של חבורת הטבעת, Short cuts make long delays…. - un o’r dyddiau hynny
📖 השימוש בצורה הדיסטלית של כינוי הרמז מחזיר אותנו לעבר כללי של זכרון, השו׳ „הימים ההם”. - un
בהקשר של מגוון התפקידים המבניים של un (יש יותר מ־un אחד), ר׳ ששה הלוי (1998). - un o’r dyddiau hynny pan gâi dynnu […] un o’r dyddiau pan gâi wisgo […] diwrnod tebyg i’r un pan gafodd […] un o’r dyddiau pan eisteddai
בכמעט כמו סוג של „מעבדה לשונית” אפשר לראות כאן באופן נקי איך שמשהו שהיה קורה לפעמים מופיע עם פועל בצורת אימפרפקט וריבוי של הימים, בעוד שצורת העבר gafodd, עבור משהו שהתרחש פעם אחת, מופיעה עם ציון יום יחיד un. 
דוגמת רקמה. הידעת? גם באיזורים צפוניים של אנגליה יש שרידים של שפות בריטוניות; הספירה המסורתית של כבשים באיזורים האלה, Yan Tan Tethera וכן הלאה, היא בריטונית בבסיסה. wlanen
🌳 שם העצם gwlanen „פלנל” והמילה „פלנל” בעברית חולקים אטימולוגיה משותפת. איך? gwlanen בנוי מ־gwlân „צמר” והסיומת הנקבית -en. gwlân הוא התגלגלות של *gwlan בפרוטו־בריטונית, מ־*wlanā בפרוטו־קלטית, מ־*h₂wĺ̥h₁neh₂ „צמר” (כמה לרינגלים במילה אחת!). זאת „מילה הודו־אירופית טובה”מקיומה של המילה הזאת, כמו רבות אחרות, בלשון הפרוטו־ההודו־אירופית אפשר ללמוד על הריאליה של הדוברות/ים: איפה הן/ם חיו, מה הן/ם ידעו, איך היתה בנויה החברה שלהן/ם וכד׳. מבוא טוב לקשר בין השפה והתרבות ההודו־אירופית הקדומה אפשר לקרוא בספר The Horse, the Wheel and Language מאת David W. Anthony (ב־LibGen; פרטים בדף המקורות החיצוניים); בפרט, ר׳ הפרק הרביעי (עמ׳ 59 ואילך), שעוסק גם בכבשים ובצמר.
המילה מרכזית גם במעשיה של שלייכר…, עם הרבה צאציות בשפות הודו־אירופיות שונות (ר׳ הערך בוויקימילון); wool באנגלית מגיעה ממנה. אמרנו שהצורה הקלטית היא *wlanā; ממנה התגלגלה ככל הנראה הצורה *wlanāצורה משוחזרת. יש מעט מאוד תיעוד ישיר שנכתב בשפה הזאת, אבל אנחנו יכולותיכולים לבנות את הצורה הקלטית המוקדמת יותר (על פי ראיות מהשפות הקלטיות המתועדות והשוואה עם שפות הודו־אירופיות אחרות, הכל לפי מעתקי־הגאים.) ויש לנו תיעוד של מה שנראה כמו גלגול של המילה הזאת לשפות אחרות. משני הכיוונים ניתן לשחזר בצורה מושכלת את הצורה בלשון גאליה. בלשון גאליה ללא שינוי של ממש. היא המקור ל־flanelle (עם גזירה של הקטנה) בצרפתית עתיקה, ממנה המילה הגיעה לאנגלית ומשם לשפות אחרות (כולל שוב צרפתית, בשאילה־מחדש!), ביניהן העברית.אם תמהת מאיפה מגיע ה־g ב־gwlân, שהוא חידוש בריטוני, אז הוא מגיע מאותה סיבה ש־*wiros „איש” בקלטיתהשו׳ מילים כמו vir בלטינית (המקור של virile באנגלית) או היסוד הראשון ב־werewolf, שהוא גרמאני. התפתחה ל־*gwur בבריטונית או *weleti „לראות” בקלטית התגלגלה בסופו של דבר ל־gwel(e)d בוולשית. בואו נסתכל שניה על מהו /w/. אם נחפש את הגה הזה בטבלת העיצורים המפורסמת של IPA לא נמצא אותו שם. ההגאים בטבלה הראשית הם כאלה עם חיתוך פשוט, אך למרות ש־/w/ נראה לנו פשוט ולא מיוחד, החיתוך שלו כפול: הוא גם שפתי וגם וילוני (בהגדרה מלאה: עיצור וילוני משופתת מקורב וקולי). בבריטונית, ככל הנראה, הוילוניות שלו היתה מספיק חזקה ובולטת כדי שהוא יפורש כבעל רכיב וילוני קולי בפני עצמו, /g/. באופן דומה השם הפרטי Guillaume בצרפתית, שמקורו ב־*Willahelm בפרנקית (שפה גרמאנית), קיבל /g/ תחילי (השו׳ William באנגלית ו־Gwilym בוולשית).
- gwddf
💬 המילה הזאת יכולה ללמד אותנו שיעור חשוב בבלשנות. בוולשית תיכונה מהמאה הי״ד אנחנו מוצאותמוצאים וריאציה: גם צורות שמסתיימות ב־-wc (תיעוד עם ריכוך: wðwc; השו׳ guodoc בברטונית עתיקה ו־gwddwg, שמהווה וריאנט בוולשית), גם צורות שמסתיימות ב־-f (wddf, בדומה לדוגמה אצלנו כאן) וגם צורות שמסתיימות ב־-w (wddw). כלומר, יש לנו וריאציה בין שלוש צורות שנמשכת כבר כמה מאות שנים! המסקנה היא שווריאציה כגורם במציאות הלשונית יכולה להיות יציבה על פני זמן. גיוון משמעות והבדלים דיאלקטליים הם מאפיינים קשורים. - brechdan grasu â dŵr a siwgr a sunsur arni
נשים לב לגג (צירקומפלקס) מעל ה־a: זו מילת היחס â/ag, ולא מבנה الحال / וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל.
| 21 | Paratoad i’r diwrnod-gwahanol-i-arfer oedd peidio â chael plethu ei gwallt y noson gynt. |
- יש לנו כאן מבנה של משפט שמני דלוקוטיבי עם תימה שמנית: ברימה יש את זה שמדובר היה בהכנה ליום־השונה־מהרגיל (גרעין: שם העצם paratoad), ובתימה את החלק השני, זה שלא קלעו את השיער שלה (גרעין: האינפיניטיב peidio; אינפיניטיבים, כמו שראינו, הם צורות שמניות של הפועל), מה שכבר הוזכר ונתון לנו כדי למלא את המשבצת התימטית.
- Paratoad
בנוי בגזירה דוורבלית מ־paratoi „להכין” והסיומת השמנית ad (ב־GPC: -ad²). - peidio â chael plethu ei gwallt y noson gynt
📖 מבחינה ספרותית יש כאן הצבעה אחורה למה שכבר הוזכר, הצבעה שסוגרת מעגל ומכינה קדימה לתחילת ההתרחשויות (Evolution Mode) של היום בפסקה הבאה (Pan gododd ואילך, עם שרשור של צורות עבר). נשים לב גם לעוגן הזמני (טמפורלי) שיש כאן: y noson gynt.
| 22 | Parhad o hyn oedd cael gwisgo amdani cyn ei ’molchi a tharo siôl drosti. |
- Parhad o hyn oedd cael gwisgo amdani
📖 המבנה מהדהד את המשפט הקודם מבחינה ריתמית ואפילו מבחינת הרכיבים: צורה דוורבלית של פועל עם par- „אליטרטיבי” בהתחלה והצורן -ad² והרחבה, oedd, וצורה אינפיניטיבית עם cael (כאן בחיוב ולא בשלילה). ליסודות האלה בשפה, אפילו בפרוזה, יש חשיבות גדולה. מבנה המסר שונה, עם זאת. cael gwisgo amdani […] ei ’molchi […] tharo siôl drosti
יש כאן כמה סמנים שמסמנים שאלה דברים שעשו עליה, כלומר שהאגנטיות שלה פחותה (אחרי הכל, היא ילדה בת 4, וחלק מהסיפור הוא על חוסר האונים שלה אל מול העולם). אחד הוא cael, שעליו נשענים גם gwisgo וגם taro. הוא אחד מסמני הסבילות בוולשית, ויש דמיון בינו לבין get באנגלית: גם כמו get seen וגם כמו get to see (שהוא אחר מבנית). כאן יש cael עם אינפיניטיב gwisgo ומשלים שחוזר אל מי שהפעולה מבוצעת עליה (amdani). נשים לב גם לבחירת הצורה gwisgo am אל מול ymwisgo „להתלבש” המדיאלי.’molchi הוא צורה מקוצרתהקיצור כאן מעניין. לפעמים הצורה הזאת נכתבת אפילו molchi בלי האפוסטרוף (אני זוכר ששברתי על זה את הראש הרבה זמן במבחן הבית שהיה לי כשאני למדתי וולשית, עד שמצאתי בסוף…). למה זה מעניין? כי ככלל ה־y ב־ym- נשמר. החשד שלי הוא שחל כאן בידול ברמה של התחלה של לקסמה חדשה שאינה מורכבת סינכרונית מ־ym-+golchi אלא יש לה עצמאות. תהליך כזה, שקושר הפחתה פונטית עם שינוי משמעות ועם נפוצות (זאת צורה נפוצה יחסית) הוא גרמטיקליזציה. כאן לא מדובר בגרמטיקליזציה, כי אין כאן מעבר ליסוד לשוני שהוא דקדוקי, אבל עדיין לדעתי יש ערך בלראות את הדומה בין התהליכים, גם בצורה וגם במשמעות (ר׳ ההמשך בגוף הטקסט). 💬 מבוא להתחיל ממנו קריאה על גרמטיקליזציה הוא הספר Grammaticalization מאת Hopper ו־Traugott (ב־LibGen). של ymolchi, שבנוי מ־golchi עם התחילית המדיאלית ym-. נעשה סדר: golchi זה „לרחוץ”, שעושים לחפצים (golchi llestri „לרחוץ כלים”, „לשטוף כלים”; golchi dillad „לכבס” (מיל׳ „לרחוץ בגדים”)); (y)molchi זה גם „להתרחץ” וגם „לרחוץ” לדברים חיים (ymolchi babi „לרחוץ תינוק”; ymolchi ci „לרחוץ כלב”) — כאן רוחצים אותהבלי לציין מי רוחצים: מבנה הערכיות הוולשי של אינפיניטיב לא מחייב נושא. והיא מסומנת בציין המושא של האינפיניטיב ’molchi, דהיינו כינוי השייכות ei.
3. תחילת הבוקר
| 23 | Pan gododd, nid oedd Sgiatan o gwmpas yn unlle, ac er gweiddi ‘Pws, Pws’, ni ddaeth o unman. |
- Pan gododd
📖 כאן מתחילה השתלשלות האירועים בבוקר, אחרי שחזרנו בזמן. נשים לב לזמן העבר, שתפקידו העיקרי בנרטיב הוא שרשור בלתי־מאופיין. - unlle, unman
💬 נראה ששניהם משמשים הן באופן ספציפי לציון מקום מסויים והן באופן כללי („איזשהו מקום”, „שום מקום” בשלילה). יש טעם לבדוק האם מדובר כאן בדיוק משמעות (כלומר, שיש איזו משמעות שונה מעט ל־unlle ו־unman שמובדלת כאן), הרגלים לשוניים (בין אם של קהילת הדוברות/ים בכלל או של חלקה) או גיוון מבע. גיוון מבע מציב בפנינו קשיים כבלשניות/ים מבניות/ים, שכן בתיאור ההבדלים המבניים בין יסודות לשוניים עלינו להבחין בין מקרים בהם אכן קיים ניגוד מבני ביניהם ובין כאלה שבהם הוא נעדר וההבדל בבחירה נובע מסיבות אחרות.
| 24 | Toc, mentrodd agor y drws cefn a dyna lle’r oedd Sgiatan — nid ar garreg y drws yn codi ei chynffon ac yn barod i’w rhwbio ei hun yn ei choesau, ond yn gorwedd mewn crwc o ddŵr, ei phedair coes wedi ymestyn allan fel y byddent weithiau ar fatyn yr aelwyd, ond ei dannedd yn ysgyrnygu fel yr hen anifail hyll hwnnw yn y ‘Drysorfa’r Plant’, a’i blew, ei blew melfed, fel hen falwen seimllyd ar lwybr yr ardd, â’i llygaid mor llonydd a rhythlyd â llygaid gwydr ei dol. |
metrodd, melfed
🌳💬 בשתי המילים האלה אפשר לראות תופעה מעניינת. הן נשאלו מ־venture ו־velvet באנגלית; ה־GPC מצטט מופע ראשון מהמאה ה־15 וה־15–16 בהתאמה. התהליך שהתרחש בשתי המילים האלה דומה: באופן רגיל f- לא משמש בצורה הבסיסית של לקסמות, שלא כצורה של m- או b- עם מוטציה. לכן כשנשאלות מילים עם הצליל הזה, הן זרות למערכת, ואפשר בקלות לתאר תסריט שבו דוברות/ים עשו ניתוח־מחדש (reanalysis) שלהן כצורות עם מוטציה, בפרט בסביבות שגוררות מוטציה. החיבור של ההתאמה של המילים למערכת הפונולוגית הוולשיתמבין המונחים באנגלית: phonological integration / accomodation / adaptation או phonemic substitution., באופן שמשלב היבטים פונוטקטיים ותחביריים־צורניים, עם הניתוח־מחדש הוא שהוליד את הצורות האלה. נשים לב שב־GPC מופיעה גם fentro, אך לא felfed, ב־headword.💬 בהקשר של שאילה של צלילים זרים אל המערכת הלשונית של שפות, ראוי להזכיר את פרוייקט SegBo, ששותפים מרכזיים בו הם קולגות מהחוג; בפרט, ר׳ עבודת המאסטר של אלעד. כאן, כאמור, קרה ההפך: לא מצב שבו השפה שאלה צליל חדש או הרחיבה את זכות ההופעה של צליל קיים, אלא מצב שבו מילה שינתה את צורתה בהתאם למערכת הקיימת.
y drws cefn
מבחינת הצורה, המבנה הזה נראה דומה ל„הבית־ספר”. קיימת גם הצורה drws y cefn (מקבילה ל„בית־הספר” צורנית), שנפוצה ממנה. בניגוד לעברית, שבו מבנה סמיכות שבנוי def N₁ N₂ נחשב כמשלב נמוך, זה לאו דווקא המצב בוולשית. למעשה, על drws (y) cefn ה־GPC אומר שזאת צורה דיבורים שרווחת בכל וויילס; את y drws cefn המילון לא מזכיר. בכל מקרה, ההשוואה ל־back-door קיימת.💬 מקרה כמו זה הוא מצב־ביניים בין יסודות פרודים וחופשיים לגמרי, לבין הלחמים קפואים לגמרי. בהקשר הזה כדאי לקרוא את המאמר של ששה הלוי על צמידות בוולשית וכן את הפרק הראשון („הדקדוק החי”) בספר The Philosophy of Grammar (ב־LibGen; בספריה:
P 201 J55 1992), שעוסק בשאלת המקובע והמשתנה בשפה.ar garreg, yn codi, yn barod, yn gorwedd, (ei phedair coes) wedi ymestyn
שלוש הראשונות הן צורות אדוורביאליות שמאייכות את האופן שבו סגיאטן היתה נוהגת להיות; אלא מועמדות בהנגדה אל מול שתי הצורות האדוורביאליות האחרות, שמתארות את האופן שבו בפועל מצאה אותה בגו.yn codi ו־yn barod לוואיות (אדיונקטיביות), וכך גם (ei phedair coes) wedi ymestyn.
rhwbio
ה־-io הוא צורן אינפיניטיבי. נפוץ במיוחד בפעלים שאולים מאנגלית מודרנית. ה־-i- נשארת כחלק מהגזע בצורות הנטיה השונות.בנוגע ל־w, הכתיב הזה (מתועד מהמאה ה־16) נותן לנו מידע על אופן ההיגוי. כך גם במילים חדשות יותר, כמו bws „אוטובוס” מהמאה העשרים. כשאנחנו באות/ים לתאר את היחס בין וולשית ואנגלית, חשוב לדייק באיזו אנגלית מדובר. בפרט, חשוב רצף הצורות של האנגלית בפי וולשיות/ים, שנקרא Welsh English, Anglo-Welsh ו־Wenglishמונח דיבורי. השו׳ Chinglish, Engrish, Heblish וכד׳ באנגלית ו־Saesneg Gymreig בוולשית. יש מאפיניים פונולוגיים, לקסיקליים ותחביריים יחודיים, שככלל נובעים מהסובסטרט הוולשי, ויש גם ספרות מחקרית בעניין. כקצה חוט לא מחקרי לקריאה תוכלו לעיין בערים Welsh English ו־Welsh literature in English.
אם כבר בעניין של המגע בין וולשית ואנגלית, ל־Robert A. Fowkes יש מספר מאמרים מעניינים מאמצע המאה שעברה על תופעות מגע כמו wrth gwrs או o’r gloch, וגם תרגומי שאילה רחוקים יותר צלילית, כמו syrthio mewn cariad. המאמרים הופיעו בגליונות מוקדמים של כתב־העת Word, ויש הפניות אליהם מהדוקטורט של Marta Klonowska-Listewnik, שקושר למעלה.
- byddent
צורת אימפרפקט הרגלי של bod, כאן בגוף שלישי רבים, שבנויה מ־bydd- + סיומות האימפרפקט. - weithiau
אם נשווה ל„לפעמים”, ה„ל־” האדוורביאלי מובע באמצעות הריכוך (השו׳ gweithiau „פעמים”, צורת הרבים של gwaith „פעם”). - fatyn
🌳 בהווא אמינא היינו חושבות/ים ש־matyn מקורה בצורת הקטנה זכרית של mat „שטיח”, דהיינו „שטיחון”. אלא מאי, לפחות לפי מה שמופיע ב־GPC נראה שהמקור הוא matting באנגלית, וקיימת גם הצורה mating בוולשית. המילה משמשת בוולשית גם לחומר הגס לייצור שטיחים וגם לשטיח עצמו. - ysgyrnygu
לדעתי זאת מילה נהדרת: עם כל השוואים וצורות העיצורים אי אפשר לומר אותה מבלי… לחרוק שיניים. קשורה ככל הנראה ל־asgwrn „עצם”, לה צורת הרבים esgyrn. - yr hen anifail hyll hwnnw yn y ‘Drysorfa’r Plant’
📖 אם אני מזהה נכונה את [y]r llyfr â’r lluniau ofnadwy עם Trysorfa’r Plant, הרי יש כאן חזרה ספרותית אל „האקדח מהמערכה הראשונה”. אני לא בטוח שהזיהוי נכון, כי Trysorfa’r Plant היה כתב־עת, ולא ספר. אולי יצאו גליונות כרוכים כספר? אם יש לכן/ם פנאי לזה, אפשר לעבור על הגליונות הסרוקים בחיפוש הגליון הרלוונטי עם התמונות הנוראיות. - blew
צורת הקולקטיב היא blew, והסינגולטיב blewyn. ה־GPC מזכיר צורת רבים שגזורה מהסינגולטיב, blewynnau, אבל חיפוש ברשת מניב רק תוצאות של ספרות משנית (מילונים וכד׳). יתכן שזאת מילה מאוד נדירה, שלא זכתה להופיע באינטרנט באף אחד מהמקורות העכשיוויים והארכיוניים, אבל יותר סביר שאולי זאת מילת רפאים (ghost word), כלומר מילה שנזכרת במילון אבל לא נמצאת בשימוש חי. - seimllyd
המילה saim, שראינו קודם, עם הסיומת התארית llyd. נשים לב לשינוי התנועתי. - llygaid gwydr
„סמיכות החומר”.
| 25 | Ni allai gredu ei bod yn bosibl i Sgiatan, a ganai’r grwndi efo hi cyn iddi fynd i’r gwely neithiwr a wincio arni oddi ar y stôl haearn, fod wedi —. |
- i Sgiatan […] fod wedi
📖 נשים לב למרחק הגדול שבין החלק i pro/N לבין ה־inf שמשלים את המבנה — 21 מילים! אם רצינו מקרה של „מוטציה שלא במגע”, הרי לנו מקרה קיצוני… גם כאן עושה קייט רוברטס שימוש אומנותי בשפה: בדרך כלל המבנה הזה לא נמתח עם הסגרים ארוכים כל כך, אלא שכאן מורחקת הרימה המזוויעה ככל הניתן, ונוצר מתח. למעשה, החלק העיקרי ברימה, דהיינו ההשלמה של fod wedi —, הוא דבר שבגו לא יכולה להגיד במחשבות של עצמה. - grwndi
תחת הערך grwndi ב־GPC מופיע הצירוף canu grwndi „לגרגר”. לפי הכתוב שם, יתכן שמקור המילה בסוג של כינור קטן (crowdy בדיאלקטים של אנגלית), אולי בהשפעה של grŵn „זמזום, גרגור, קול נמוך”, שהגיעה מ־grone באנגלית עתיקה, ממקור גרמאנית. - efo hi
efo מילת יחס שלא נוטה, ונמצאת בשימוש נרחב בצפון. מקורה בגלגול של ef a „הוא ו־”. - a wincio
מבנה a + inf. בדרך כלל נראה את המבנה הזה בפסוקיות ראשיות, אלא שכאן הוא נמצא בפסוקית זיקה מרחיבה (לא מצמצמת) ארוכה מאוד, שמתנהגת במובן מסויים כמו משפט שנדחף בין i Sgiatan לבין fod wedi. - wincio arni
נשים לב לערכיות של wincio, ששונה מזו של המילה האנגלית ממנה היא נשאלה, wink (at). אני משער שהבחירה במילת היחס קשורה להתאמה של דגם הערכיות למבנה הערכיות הכללי יותר של הוולשית, עם צירופים כמו edrych ar „להסתכל על, to look at” או gwrando ar „להקשיב ל־, לציית ל־, to listen to”. - oddi ar
מילת־יחס מורכבת. קודם בטקסט ראינו oddi wrth.
| 26 | Ni allai ddweud y gair. |
| 27 | Yr oedd yn rhy ofnadwy. |
- ofnadwy
אם נסתכל על מילים אחרות עם הסיומת -(i)adwy נראה שהיא מציינת בהן יכולת, כמו ב־gweladwy „נראה, visible” או cofiadwy „זכיר, memorable”. למה, אם כן, ב־ofnadwy „נורא, איום”, יש את הרכיב הזה? מאותה סיבה שיש מקבילה לו במילים terrible ו־horrible: דבר מפחיד, דבר שאפשר לפחד ממנו. יש גם מקרים של יכולת בתפקיד פעיל, ולא רק סביל, כמו ב־rhuadwy „רועש (=שיכול להרעיש)”, מ־rhuo „להרעיש, לשאוג, לצעוק”. מבחינת נפוצות השימוש, מבדיקה קצרה שערכתי על קורפוס מסויים, נראה ש־ofnadwy נפוצה בערך פי עשר מהמילה הבאה אחריה עם הסיומת הזאת, gweladwy, עם 1255 ו־129 תוצאות בהתאמה.
| 28 | Ie, ond wedi marw yr oedd, nid oedd yn rhaid i neb ddweud wrthi mai dyma beth oedd marw. |
- wedi marw yr oedd
משפט מבוקע, מסיבות מובנות: מה שהיא היתה זה מתה. - nid oedd yn rhaid
החג״ם rhaid בזמן אימפרפקט; הצורה הרגילה היא nid rhaid, כמובן, בלי סימון לזמן כמו ב־oedd כאן או מסמן כמו yn. מתועד oedd rhaid אצל מחברים אחרים, אבל הוא מאוד נדיר.
| 29 | Yr oedd hi fel y llygoden a aeth i’r trap. |
hi
אפשר לפרש את הרפרנט של הכינוי בשתי דרכים:- האחת היא התייחסות אל בגו. ההיגד „היא היתה כמו העכבר שנלכד במלכודת” מתאר את המצב של בגו באותה הסיטואציה, חסרת אונים.
- האחרת היא התייחסות אל סגיאטן. לפי הפרשנות הזאת, העכבר שנלכד (וכמסתבר, מת) הוא ההיכרות של בגו בת הארבע עם המוות, ואז יש לנו כאן מקרה של free indirect speech עם המחשבות של בגו, שמשוות את סגיאטן המתה לעכבר הלכוד המת.
הן מבחינה לשונית והן מבחינה ספרותית לא ברור אם אחת הדרכים סבירה יותר מהשניה.
- y llygoden
השימוש בתווית מסמן שמדובר בעכבר מסויים, מיודע, מנקודת המבט של בגו.
| 30 | ‘Cau’r drws yna, a thyrd i’r tŷ, mae hi’n oer.’ |
- cau
בחלק מהפעלים, כמו הפועל הזה, צורת הציווי זהה לצורת האינפיניטיב. - thyrd
אחת מצורות הציווי של dyfod/dod. צורות נוספות: tyred ו־dere ביחיד; deuwch, dewch ו־dowch ברבים. כאמור, יש אפיון דיאלקטלי של הדמויות אצל קייט רוברטס, אבל זה לא תחום שקל לחוש אותו למי שבאותבאים מבחוץ, כמונו.
| 31 | Ei mam yn galw arni, ond sut yr oedd yn bosibl dyfod i’r tŷ. |
- Ei mam yn galw arni
📖 נשים לב להעדר צורה של bod כעוגן, אלא רק מבנה N adv כששם העצם (התימטי) הוא ei mam והאדוורב (הרימטי) הוא הקונוורב yn galw (arni). אין כאן תוספת של עוד אירוע שמשורשר בנרטיב, אלא תיאור, ויש לכך ביטוי לשוני. dyfod
צורה ארכאית יותר. היום נהוג להשתמש ב־dod, אבל בכתיבה של קייט רוברטס נמצא ככלל את הצורה dyfod (מלבד במקומות ספורים בדיאלוג או במחשבות של דמויות).בדיקה קצרה שערכתי מראה שהכתיבים gweld „לראות” ו־mynd „ללכת” נפוצים מ־gweled ו־myned וש־dwfr כמעט לא קיים (צורה ארכאית של dŵr „מים”). יש מקרים של gwneuthur, אבל הם בטלים בשישים מול gwneud. posib קיים רק בדיאלוגים, בעוד שאת posibl נמצא בסביבות שונות ובאופן נפוץ יותר. dyfod, אם כן, זו הצורה שאליה היתה רגילה קייט רוברטס, לפחות כצורה הכתובה, אבל זה לא שהספרים שלה מלאים בארכאיזמים. כמו כל הדברים האלה, גם זה נושא שנראה לי מעניין לחקור אותו: מתי נעשה שימוש בצורה אחת ומתי באחרת. אני משער שזה לא סתם אקראי, ושיש כאן רובד מסויים של סימון ואיפיון. מהו? זה בדיוק מה שבדיקה בקורפוס צריכה לגלות!
| 32 | Llygad-dynnid hi at y corff marw. |
- Llygad-dynnid
📖 צורת אימפרפרקט אימפרסונלית (אם הסיומת לא מוכרת לך, הסתכליהתסכל בטבלה של canu). כך גם ב־hoelid במשפט הבא. לפסיביות של בגו בתוך הסיטואציה שבה היא קופאת אל מול האימה ביטוי תחבירי. זה יפה, הקשר הזה בין הצד הספרותי והצד הלשוני. יש מי שמסתכלים על זה ביחסים של קנקן (הלשון) ותוכן (הספרות), אבל כמו שאפשר כאן ובאינספור מקרים אחרים גם הלשון היא תוכן.
| 33 | Yr oedd arni ei ofn ac yr oedd arni eisiau rhedeg oddi wrtho, ond hoelid hi wrth y ddaear i edrych arno. |
Yr oedd arni ei ofn ac yr oedd arni eisiau rhedeg oddi wrtho
📖 יש כאן חזרה ריתמית, שמהווה חלק בבניין הטקסט. היה אפשר עקרונית הרי לכתוב Yr oedd arni ei ofn ac eisiau rhedeg oddi wrtho, אבל יש לזה טעם אחר לגמרי, שטוח יותר.בכל מקרה, נשים לב שבוולשית גם בצורות האלה בגו לא פעילה, אלא „יש עליה פחד/רצון”.
- hoelid
🌳 hoelio היא צורה דנומינלית מ־hoel „מסמר”. באופן כללי -io נפוצה בגזירת אינפיניטיבים משמות, וכן ממילים ממקור זר. רשימה של מילים עם הסיומת הזאת תוכלו למצוא בוויקימילון האנגלי.
| 34 | Tywynnai’r haul yn danbaid ar wynder yr eira, a disgynnai’r dafnau parhaus oddi ar y bondo ar ei phen. |
haul
🌳 כבר ראינו עם hen (בהשוואה ל־senex הלטיני, שניהם מ־*sénos בהודו־אירופית) שינוי של *s הודו־אירופי וקלטי ל־*h בריטוני (השו׳ sean באירית, שם נשמרה ה־s, עם כי עברה פלטליזציה מסיבות אחרות, /ʃanˠ/). גם כאן קורה את אותו הדבר: haul מגיע מ־*sāwol קלטי, מ־*sóh₂wl̥💬 שימו לב שהגרפימה ⟨l̥⟩ אומרת דברים שונים בנוטציות בלשניות שונות. בהקשר של בלשנות היסטורית הודו־אירופית העיגול מתחת לאות אומר „הברתי” (סילבי, syllabic), ובהקשר הכללי של פונולוגיה ופונטיקה הוא אומר „אטום”. כאן, כמובן, הכוונה לראשון. הודו־אירופי. שינוי דומה למה שהתרחש בבריטונית אפשר לראות באופן בלתי תלוי גם ביוונית (ἥλῐος) ופרסית (خور).הנטיה של *sóh₂wl̥ כוללת *l̥ בחלק מהנטיה ו־*n בחלק האחרהשו׳ הנטיה של *wódr̥ „מים”, שחלקה עם *r̥/r וחלקה עם n̥/n., מה שהביא בשפות המתועדות לצורות שהתגלגלו מהחלק האחד (כמו sōl בלטינית או haul בוולשית) וכאלה שמהשני (כמו sun באנגלית).
- wynder
🌳 המילה בנויה מ־gwyn „לבן” והסיומת המופשטת -der, כמו ב־cryfder „עוצמה, חוזק” (מ־cryf „חזק”) ו־dyfnder „עומק” (מ־dwfn „עמוק”מילה שחולקת שורש הודו־אירופי עם deep, אגב: *dʰewbʰ-. לפי חוק גרים היינו מצפים ל־-b גרמאני ולא -p. יש נסיון ליישב את זה בעזרת Kluge, אלא שהוא בכלל לא נטול בעיות. בכל מקרה, עם כל כמה שהייתי רוצה, בלשנות גרמאנית היא לא המיקוד שלנו כאן ולכן אשאיר אתכןאתכם בנקודה הזאת לעת עתה…).
| 35 | Yr oedd mwclis gwydr yr eira yn estyn crafangau hir allan i dynnu’r dŵr o’i llygaid a’i llygaid bron â mynd ar ôl y dagrau. |
mwclis
🌳 כמו כמה מילים אחרות שמקורן אנגלי ומסמנות דברים שבאים ביחד, גם כאן המילה נשאלה בצורת הרבים שלה, וצורת היחיד (mwclen) גזורה ממנה בסיומת סינגולטיב. יש מקרים שבהם הסיומת משתרשרת אחרי סיומת הריבוי האנגלית (כמו ב־clocs / clocen / clocsiau שראינו למעלה) ויש מקרים כמו כאן שבהם היא מחליפה אותה.מקור המילה ב־bugle (/ˈbjuːɡl/) באנגלית, „חרוז”, וקיימת גם דובלטה (doublet) piwclis. לפי ה־GPC הצורות ב־m- (יש כמה, ר׳ שם) הן מאיזורים מסויימים בצפון וב־Ceredigion ו־piwclis מחבל Dinbych.
מה קורה כאן? נקודת ממשק בין הצלילים האלה, מלבד הקרבה הארטיקולטורית שלהם, היא במערכת המוטציות. יש כאן גזירה לאחור (Back-formation)ממילה זרה💬 מילים זרות „פגיעות” יותר לגזירה לאחור בגלל שהן גם פחות שקופות וגם נעדרות את אותה היציבות הבין־דורית שיש למילים ילידיות או ותיקות בשפה. יש מילים נוספות שמראות חילופים דומים, כמו bargen/margen.:
בנוגע לצורות ב־m-, יש שתי מוטציות רלוונטיות:
- האחת היא הריכוך. גם b- וגם m- מתרככות לאותו העיצור, f-. כאשר דובר/ת וולשית בתקופה שהמילה נכנסה נתקלת במילה הזרה בצורה המרוככת שלה בפי אדם אחר/ת, היא/הוא יכול/ה לנתח אותה כאילו היתה מוטציה של m- ולא של b-.
- האחרת היא המוטציה האפית. גם כאן אפשר לתאר תרחיש שבו מישהי/ו שומע/ת את הצורה mwclis בצורה עם מוטציה אפית (לדוגמה, fy mwclis „החרוזים שלי”) ומסיק/ה שזאת צורת הבסיס.
- בנוגע לצורה ב־p-, אפשר לתאר תרחיש שבו הצורה ב־b- נתפסת כצורה מרוככת של p-.
מעניין ש(ככל הידוע לי) אין כיום צורה *bwclis או דומה לה שמתחילה ב־b-.
gwydr
🌳 מילה שאולה מלטינית (vitrum). על התוספת של g- שיש בצרור gw- שמקורו ב־/w-/ כבר דיברנו בכיתה.הערת אגב א׳: יש מילה עברית מאותו מקור לטיני, „ויטרינה”.
הערת אגב ב׳: המילה הלטינית מגיעה מצורה גזורה של „מים” בפרוטו־הודו־אירופית (*wed-ro- „כמו־מים”). זה נחמד לא רק בגלל הקשר הסמנטי, אלא גם בגלל שבפרסית קורה משהו דומה באופן שככל הידוע לי הוא בלתי־תלוי: آب /ɒːb/ „מים” ו־آبگینه /ʔɒːbɡiːˈne/ „זכוכית, כוס, מַרְאָה”.
- crafangau hir
נשים לב שהצורה שמופיעה כאן היא hir ולא צורת הרבים hirion שנראה בהמשך ב־bysedd hirion (משפט 61). כמו שניתן לראות כאן, השימוש בצורה המורפולוגית של הרבים בתואר אינו מחוייב. בעניין: ממה שראיתי, כשיש צורות תואר שמבחינות במין (כמו ber ו־byr) התאם המין כן מחוייב. - a’i llygaid bron â mynd
מבנה الحال/וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל. bron â inf בקבוצת התחלפות אדוורביאלית. האם מדובר בקונוורב? זאת בסופו של דבר לא שאלה של עובדות, אלא שאלה של אופן התיאור והאופן שבו נעשה שימוש במונחים בלשניים. לפי הגדרה צורנית צרה של מבנה prep+inf לא, אבל לפי הגדרה פונקציונלית רחבה יותר של „צורה אדוורביאלית של פועל” אולי כן מוצדק להכליל את המבנה תחת אותה מטריה. - dagrau
🌳 מקור המילה, אחרי התגלגלות לפרוטו־קלטית ופרוטו־בריטונית, מ־dáḱru פרוטו־הודו־אירופי. בגרמאנית חל חוק גרים ומופיעות צורות כמו tear באנגלית ו־tár בנורדית עתיקה. בלטינית אפשר לראות תופעה מעניינת: התגלגלות ל־dacrima (/dacruma) בלטינית עתיקה (Old Latin, לפני התקופה הקלאסית) ומשם ל־lacrima (/lacruma). למה אני מספר על זה? כי זה בדיוק מה שקרה עם dingua ו־lingua מ־*dn̥ǵʰwéh₂s הודו־אירופי (השו׳ tongue באנגלית ו(באופן קצת פחות שקוף ויותר רחוק) tafod בוולשית). אז linguistics קשור היסטורית לאיבר לשון (למונח העברי ר׳ כאן).
| 36 | Ond ni fedrai symud. |
- fedrai
📖 אימפרפקט. לא נקודתי. השו׳ להמשך.
| 37 | Pan ddaeth llais ei mam yr eildro, caeodd y drws a thu ôl i’w dywyllwch y teimlodd bang gyntaf y cau drysau a fu yn ei bywyd wedyn. |
- i’w dywyllwch
ה־’w +len מתייחס ל־drws הזכרית. - bang gyntaf y cau drysau
מבנה מעניין של סמיכות. - fu
לפי התווית המורפולוגית, מדובר בצורת „עבר” (bu), אך ברור ממקרה זה ואחרים שהצורה הזאת של bod לא מציינת אירוע נקודתי. כאן הרי מפורשות מורחב yn ei bwywd wedyn.
| 38 | Ei bwriad cyntaf oedd mynd yn ôl i’w gwely er mwyn cael crio’n iawn a rhoi ei phen o dan y dillad. |
Ei bwriad cyntaf oedd mynd…
משפט שמני קופולרי: ei bwriad cyntaf מוצבת כתימה ו־mynd וגו׳ (כולל אינפיניטיב נוסף, rhoi) כרימה.’n iawn
השו׳ „כהוגן” בעברית, גם מבחינת המשמעות וגם מבחינת הצורה.dillad
„מצעים” במקרה דנן. המנעד הסמנטי רחב יותר וכולל גם בגדים שלובשים. השו׳ bedclothes באנגלית.
| 39 | Pe rhoddai ei phen o dan y dillad a chau ei llygaid, byddai yno dywyllwch a dim byd ac ni fedrai weld Sgiatan yn ysgyrnygu ei dannedd. |
- pe rhoddai … byddai … ac ni fedrai
ה־pe נותן את בטלוּת (איריאליות) של התנאי, „לו”. האפודוסיס (apodosis) מתחיל בצורת אימפרפקט סוביונקטיבי של bod, שבנויה מסיומת „אימפרפקט” גוף שלישי יחיד על גזע bydd- (ר׳ טבלת הנטייה). מחוץ ל־bod וצורת שבנויות עם bod (כמו gwybod, לדוגמה) אין הבחנה מורפולוגית בין צורת אימפרפקט אינדיקטיבי וצורת אימפרפקט סוביונקטיבי. - byddai yno dywyllwch
דגם הקיום, עם הביטוי האדוורביאלי והריכוך שלאחריו. ac ni
נשים לב לצורה ac. לפני ni(d) מופיעה הצורה הזאת, ולא a, למרות ש־ni(d) מתחיל בעיצור. בדומה, ac mae נפוץ יותר מ־a mae.כמו במקרים אחרים, וולשית לא משאירה דברים בתחום הפונולוגי אלא מכלילה היבטים תחביריים. מערכת המוטציות היא דוגמה קיצונית לזה.
- weld Sgiatan yn ysgyrnygu ei dannedd
בדומה למה שראינו בעבר, גם כאן אפשר לנתח כאילו שהיא לא היתה יכולה לראות את סגיאטן (עם תיאור נסיבתי זה וזה) או שהיא לא היתה יכולה לראות את הנקסוס בין סגיאטן ו־ysgyrnygu ei dannedd.
| 40 | ‘’D wyt ti ddim i fynd i’r siamber yna yn dy glocsiau.’ |
’D wyt ti ddim i fynd
הקונוורב i+inf נותן משמעות דאונטית (deontic). „עתידי” במובן מסויים. יש קונוורב „עתידי” נוסף, am+inf, ונדבר עליו במשפט 67 בהמשך. ר׳ עמ׳ 273 במאמר של ששה הלוי על קונוורבים קלטיים (2010).המקרה דנן בר השוואה עם you are not to go באנגלית, אם כי הם לא זהים.
| 41 | O, diar, yr oedd bywyd yn galed. |
O, diar
📖 כאן ניתן לראות שימוש באמצעים דיאלוגיים (מילות קריאה, interjections) כסימון של free indirect speech מנקודת המבט של הדמות. לא נכתב „היא חשבה ‚…’”, אלא המחשבות שלה מופיעות כחלק מגוף הטקסט.צורות דיבוריות דיאלוגיות כאלה לא בהכרח קשורות ל־free indirect speech בכל סוג של נרטיב. יש נרטיבים שהם המספר/ת מדבר כך עם הקהל או בסוג של מונולוג.
| 42 | ‘’D wyt ti ddim i wneud hyn, ’dwyt ti ddim i wneud y llall.’ |
- ’D wyt ti ddim i wneud hyn / y llal
את המשבצת של האינפיניטיב ממלא כאן הפועל ה„ריק” הכללי ביותר, gwneud. בדומה, hyn ו־y llall גם הם „ריקים” מבחינה סמנטית. חזרתיות ריתמטית.
| 43 | A dim Sgiatan i rwbio’i phen yn ei choesau. |
- הערה טכנית: בטעות המשפט הזה לא מוספר בדפים המודפסים. מנקודה זו ואילך יהיה הפרש של 1 במספור המשפטים.
- התחביר מעניין. זאת לא שלילת קיום רגילה. האם יש למבע הזה בכלל צורה חיובית?
| 44 | Aeth at y tân o lech i lwyn, eistedd ar y stôl a beichio crio. |
- o lech i lwyn
מילולית הביטוי האידיומטי הזה אומר „מסלע לשיח”. לא לגמרי ברורה לי המוטיבציה הסמנטית מאחורי זה (אולי כמו ההליכה ממחבוא אחד למשנהו?) והספר אליו מפנה ה־GPC (Llyfr Idiomau Cymraeg מאת R. E. Jones) לא נגיש בספריה או במאגרים מקוונים, כך שאני לא יכול לבדוק שם. - Aeth … eistedd … a beichio crio
שרשור של שני אינפיניטיבים אחרי הפועל הנוטה. כאן אפשר לראות שרק האחרון בשרשרת מקבל את הסימון ב־a(c). - beichio crio
💬 „לייבב־לבכות”. קוֹלוֹקציה (collocation) של שני אינפיניטיבי. בוולשית מבנה כזה נדיר מאוד — יש גם beichio wylo — אבל קיימות שפות שבהן שרשור פעלים כזה (verb serialization) מהווה חלק מרכזי במבנה הלשון. כאשר המבנה משמש בצורה נוטה, אפשר לראות ש־crio מסומן כמושא של beichio. כך, לדוגמה, במשפט מהפרק השלישי של הארי פוטר: Beichiodd Anti Petiwnia grio […].
| 45 | ‘Taw â chlegar,’ oddi wrth ei thad. |
Taw â
צורת ציווי גוף שני יחיד של tewi „לשתוק”. מקבלת משלים â + inf, באופן שדומה ל־paid/peidiwch â, עליו למדנו.💬 נשים לב לכך שיש גם שם עצם taw „שֶקֶט”. למה, אם כן, לא ננתח שמדובר בצורה הזאת, „שקט עם inf”?
- סיבה אחת היא שטעם תחבירי לעשות את זה. הניתוח כצורת ציווי לא דורש לתאר את זה כמבנה תחבירי מיוחד.
- סיבה אחרת היא האנלוגיה ל־paid/peidiwch â, שם זאת המורפולוגיה מסמנת את צורת הציווי באופן חד משמעי.
- סיבה שלישית היא שיש מקרים של ציווי ברבים, tewch â.
- oddi wrth
משמש כציין של דיבור (verbum dicendi) אצל קייט רוברטס. תוכלו לקרוא עליו עוד ב־§ 3.2 בעבודה סמינריונית שכתבתי לפני עידן ועידנים (קישור ישיר ל־PDF).
| 46 | Clegar — clegar — hen air hyll. |
- האם מדובר כאן על מבנה מיוחד של השאה שמנית, כש־clegar נושא ו־hen air hyll נשוא? מבחינה צורנית הסינטגמה דומה לדגם הפתגמי הפותח בנושא (בדו־איברי ו׳), אבל מבחינה תפקודית הם שונים מאוד.
| 47 | Ei thad yn defnyddio hen air fel yna a Sgiatan wedi — wedi — marw! |
- Ei thad yn defnyddio
📖 בדומה למה שראינו במשפט 31, גם כאן לא מדובר בשרשור של אירוע נוסף בנרטיב, אלא בתיאור של המצב. בשני המקרים נעשה הדבר מנקודת מבטה של הדמות הראשית, שדרך עיניה אנחנו רואות/ים את העולם בסיפור. בשני המקרים ההרחבה של המבנה מצביעה על כך: שם מצטרפת שאלה ב־free indirect speech, וכאן תיאור ה־gair ב־hen ו־fel yna נעשה מתוך האופן שבו בגו רואה את הדברים. - fel yna
ביחד עם hen גם הביטוי הדיסטאלי משמש להרחקה רגשית. - a Sgiatan wedi — wedi — marw
מבנה الحال / וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל.
| 48 | Cododd i nôl ei doli bren a lapiodd ei siôl amdani. |
- nôl
🌳 💬 ההתגלגלות של הצורה הזאת מעניינת. היא מגיעה מוורבליזציה של yn ôl „אַחַר-” (כמילת יחס מורכבת) „בחזרה” (כאדוורב): הצורה הזאת, שאינה אינפיניטיב במקורה, (מטא־)נותחה כאינפיניטיב וכך נולד פועל חדש, אפילו עם נטייה. אבל לא כל הפעלים נולדו שווים; היסודות הלשוניים לעולם לא מתחלקים יפה־יפה לקופסאות של „חלקי־דיבר” במשמעות של זה שכל מה שמוגדר כ„פועל„, לדוגמה, בעל אותם המאפיינים. במקרה דנן אפשר לראות, לדוגמה, שגם אם לפי המילון קיימת צורה נוטה (nolaf וכד׳), היא מאוד נדירה, והאינפיניטיב נפוץ ממנה בהרבה. מעבר לכך, נראה גם שהאינפיניטיב הזה משמש כמשלים (כמו במקרה דנן, Cododd i nôl) יותר מפעלים אחרים, באופן יחסי. כלומר, אפשר לראות כאן שמירה על המאפיינים של הצורה המקורית, גם בשלב שנוצרו ממנה צורות שונות ומורחבות. - Cododd … a lapiodd
שתי פעולות נפרדות עם שני פעלים נוטים, בשונה ממבנה a + inf שדיברנו עליו. היא קמה כדי לקחת את בובת העץ שלה (פעולה א׳) ובנוסף גם כרחה את הצעיף שלה עליה (פעולה ב׳), ולא כפעולה אחת מורכבת.
| 49 | Criodd gymaint am ei phen nes y rhedodd y paent ac i’w cheg. |
- gymaint
ריכוך כסימן של אדוורביאליות. - rhedodd
מילולית בוולשית „רץ”. בעברית אידיומטי יותר לומר שהצבע „יורד”. ac i’w cheg
💬 הרפלקס שלנו בעקבות מסורת בלשנית שמבוססת על קבוצה חלקית של שפות העולם היא לחפש פועל בכל מקום. כאן אין, וזה בסדר גמור שאין.מקום נוסף שאפשר לראות סימון כיוון ללא פועל הוא ב־[allan / (i) ffwrdd / i mewn] â pro/N. אפשר לראות מבנה דומה גם באנגלית עם away with pro/N ובאירית עם amach le-. האם מדובר כאן בקלטיציזם באנגלית או באנגליציזם בשפות הקלטיות? בכל מקרה, מדובר בתופעה איזורית.
משהו שמזכיר, אבל רחוק יותר הוא מבנה כמו ב־Jeg skal til Oslo „אלך לאוסלו” (אם נתרגם מילולית לאנגלית: I shall to Oslo), שאמנם יש בו פועל עזר מודאלי (די ריק מבחינה סמנטית) אבל אין בו פועל תנועה.
בהקשר, יש שפות שבונות צורות עתיד על מבנים של תנועה. אפשר לראות את זה באנגלית עם going to / gonna (עם פועל תנועה מלא), בעברית עם פועל אי־תנועה דווקא („עומד/ת ל־”), בוולשית עם i + inf במשבצת הנשואית של דגם ההשאה עם הנשוא האדוורביאלי, ובמצרית (עם r-; ר׳ המאמרים של איתן גרוסמן על ה־allative future).
| 50 | Ceisiai ei swatio yn ei chesail, ond sut oedd modd magu hen beth caled felly ar ôl magu peth mor esmwyth â Sgiatan a edrychai mor ddigri â’i phen allan o’r siôl? |
- chesail
באופן מילולי־אנטומי „בית־שחי”, אבל גם עם משמעות מורחבת של „חֵיק”. - â’i phen allan o’r siôl
נשים לב למבנה הנסיבתי עם â/ag. משהו שונה אך דומה ראינו עם ag ôl pedolau clocsiau ynddynt במשפט 2.
| 51 | Wrth gofio hynny wedyn, taflodd y ddol i lygad y tân. |
- Wrth gofio hynny wedyn,
קונוורב לוואי עם wrth שמקדים את ההשאה הראשית ונותן את הרקע.
| 52 | Buasai wrth ei bodd yn ei gweld yn fflamio — y ddol yn cael mynd i’r “tân mawr” ac nid Begw — y hi a’i hen wyneb paent, hyll. |
- Buasai
לא ברור לי למה מופיעה כאן צורת הפלופרפקט. - wrth ei bodd
ביטוי אידיומטי בוולשית. כינוי השייכות משתנה לפי הגוף; לדוגמה, בגוף ראשון בהווה נקבל Yr wyf wrth fy modd „אני נהנית/ה”. כאן הביטוי מורחב במשלים אדוורביאלי, אבל הוא יכול לשמש גם ללא הרחבה. - yn ei gweld yn fflamio
נשים לב ל־scope התחבירי של ה־yn־ים השונים. - ’r “tân mawr”
בעותק של הספר שיש בספריה מופיע tân marw. נראה שמה שמופיע שם הוא טעות דפוס, וכאן מופיע הנוסח הנכון: ה־GPC מתרגם את הצירוף tân marw כ־damped-down fire בעוד שאת y tân mawr הוא מתרגם כ־(fire of) hell. - ac nid Begw
המנגנונים הפסיכולוגיים שמתבטאים כאן מעניינים. - y hi
צירוף y לפני כינוי הגוף העצמאי מאפיין מבעים פוקליים, כמו שראינו כשלמדנו על משפטים מבוקעים (Y fi a welodd y gath ddoe „זה אני שראתה/ראה את החתול אתמול”). בוולשית יש מערכת עשירה ומעניינת של כינויים: יש את החבורים והעצמאיים, ויש גם כינויים עם y כמו כאן וגם כינויים מהסדרה של hithau (שדיברנו עליה בקצרה אבל לא ראינו לה הרבה דוגמאות בטקסטים) וגם כינויים כפולים (hyhi ודומיו, רק בוולשית ספרותית). ממה שראיתי לא מצאתי hyhi בספרים של קייט רוברטס שבדקתי, אבל יש גופים אחרים, כמו efe (שמובחן מ־y fo, עם y) או myfi (שמובחן מ־y fi, בדומה). בכל מקרה, הכינויים הכפולים מאוד נדירים ומאופיינים, ונראה שיש מקרים שהשימוש בהם מעלה ניתוח תנ״כי־טקסי (השו׳ שימוש בצורת „ויקטול” או באינפיניטיב הטאוטולוגיבהקשר הזה אני ממליץ לקרוא את המאמר של גולדנברג על האינפיניטיב הטאוטולוגי, שזמין מדף החומרים החיצוניים. „קטול יקטול” בעברית מודרנית). - hen wyneb paent, hyll
חזרה על לקסמות שמהדהדות בראש של בגו, בעולמה הפנימי שגועש כרגע.
| 53 | Cipiodd ei mam hi o’r fflamau ond nid cyn rhoi clustan iawn i’w merch. |
- nid cyn rhoi
השורה השלישית בצורות השלילה שראינו בשיעור מ־2020/05/03. - clustan iawn
„סתירה הגונה” (=סתירה מצלצלת). בדומה לעברית, iawn קשור סמנטית גם לחיזוק (השו׳ „ח׳תחת”, „וואחד” וכד׳) וגם לצדק והוגנות (השו׳ iawnder „צדק”). - clustan
הצורה דיבורית. הדרך לכתוב את המילה בצורה הספרותית הרגילה שלה היא clusten.
| 54 | Aeth y crio’n sgrechian. |
במבדק השלישי ראינו מבנה דומה מאוד, עם פועל תנועה אחר (dod: theori a ddaeth yn ganolog i ieithyddiaeth yr 20g).
💬 אני לא בקיא בשפות סלאביות, אבל מהמעט שאני יודע יש שפות שמשתמשות ביחסת האיסטרומנטל בשביל מה שאצלנו מופיע כ־’n sgrechain; השו׳ On został prezydenteminstr „הוא נהיה נשיא” בפולנית. יש לפחות שני מבנים נוספים בפולנית שבהם ניתן לערוך את אותה ההקבלה:
- מושא שני, כמו שראינו בדגם הקריאה בשם ב־Galwodd Duw y goleuni yn ddydd a’r tywyllwch yn nos; השו׳ I nazwał Bóg światło dnieminstr, a ciemność nazwał nocąinstr (מקור).
- בהשאה שמסמנת קשר נסיבתי (אינצידנטלי) לעומת מהותי (אינהרנטי). אצלנו יתכן שמדובר בניגוד בין דגם ההשאה האדוורביאלי (עם yn3) והשמני בהתאמה; בפולנית זה ההבדל בין נשוא שמסומן באינסטרומנטל ובנומינטיב בהתאמה.
בפוזנה, אגב, יש מרכז קלטולוגי. יש שם לימודים, כולל לימודים מתקדמים, מחקר והם מארגנים כנסים ומוצאים כתב עת.
- crio … screchian
אינפיניטיב אחד הופך לאינפיניטיב אחר.
| 55 | ‘Wel, wir, ’d wn i ddim beth wna i efo’r plentyn yma.’ |
- wir
צורה מרוככת של gwir שמשמשת כסוג של סמן שיח (discourse marker). כאן אחרי wel השאול, באופן אליטרטיבי. - beth wna
סימון פסוקית זיקה במוטציה בלבד, ללא a.
| 56 | ‘Eisiau chwip din iawn sydd arni,’ meddai ei thad. |
- משפט מבוקע שבו Eisiau chwip din iawn הפוקוס, sydd סמן הזיקה (זאת צורת זיקה של bod בגוף שלישי בהווה) ו־arni משמש כתמך תימטי: „זה רצון בהצלפת־ישבן הגונה שיש עליה”.
- chwip din
ר׳ ב־GPC.
| 57 | ‘Mi allasach chitha feddwl ddwywaith cyn boddi’r gath. |
- allasach
צורת הכתיבה הספרותית היא allasech, אבל כאן בפי דמויות (ולפעמים, כמו שראינו, גם בנרטיב) משמשת צורת כתיבה קרובה יותר לשפה הדבורה. הבדל דומה ניתן לראות גם ב־baset/basat ו־taset/tasat, וב־clusten/clustan וצורות נוספות. - chitha
צורה ספרותית יותר היא chwithau, וקיימת גם צורת ביניים chithau. מבחינה תפקודית, הבחירה בכינוי הגוף הזה מסמנת את ההנגדה: „אתה, לעומת זאת,~…”. - ddwywaith
סימון אדוורביאליות בריכוך. - cyn boddi
קונוורב. כמו שאר הקונוורבים בוולשית, גם כאן משמשת מטאפורה מרחבית (spatial). - boddi
גם „לטבוע” וגם „להטביע”. ההבדל הוא בדגם הערכיות; כאן יש לנו משלים מושאי ’r gath.
| 58 | ’D wn i ddim beth ydi rhyw ysfa rhoi cath mewn bwced sydd ynoch chi o hyd, cyn gynted ag y gwnaiff hi rywbeth.’ |
- beth ydi rhyw ysfa […]
משפט עם נשוא שמני, מהסוג הדלוקוטיבי עם התימה השמנית. cyn gynted
נשים לב לכך שהריכוך החלקי אחרי cyn הוא רק במבנה עם דרגת ההשוואה (אקווטיב), כמו כאן, ולא כמילת יחס (cyn diwedd yr wythnos או cyn te, לדוגמה, או cyn dyfod בקונוורב) או כקוניונקציה.gwnaiff
צורה דיבורית, צפונית לפי הדקדוקים. צורות דיבוריות נוספות: gwneith ו־(g)neith.- rywbeth
כאן דווקא מופיע הכתיב הספרותי. צורות דיבוריות: rhwbeth, rhywbath ו־rhwbath.
4. החוץ
| 59 | Felly ei thad a wnaeth. |
- דוגמה מובהקת ל־free indirect speech.
- ei thad a wnaeth
משפט מבוקע, מסיבות ברורות.
| 60 | Cododd Begw ac aeth i ben y soffa ac edrych allan. |
- Cododd … ac aeth … ac edrych
📖 צורת עבר, אחריה ac וצורת עבר נוספת, ולבסוף ac + inf. מבחינת הקיבוץ־ביחד, נראה שצורת העבר הראשונה היא חוליה אחת בשרשרת הנרטיבית, והאירוע המורכב aeth … ac edrych allan שניה. - ben
„קצה” = „ראש”. - ac edrych allan
הפתיחה של הסצינה החדשה: מה שהיא רואה בחוץ, דרך עיניה ומחשבותיה.
| 61 | Yr oedd y ddaear i gyd yn fwclis, a’r coed yn estyn bysedd hirion, gwynion tuag atynt. |
- fwclis
ר׳ משפט 35. - bysedd hirion, gwynion
גם כאן נשווה למשפט 35. כאן מופיעה הצורה hirion, ולא hir. מה ההבדל? שאלה מעולה למחקר. במחקר של זה כדאי להביא כמה גורמים, ביניהם השדות הסמנטיים של שם העצם ברבים ושל התואר, והסביבה התחבירית (אצלנו, לדוגמה, מופיעים שני שמות תואר שמסתיימים ב־-ion). atynt חוזר אל mwclis.
| 62 | Swatiai’r ieir yng nghornel yr ardd â’u pennau yn eu plu, yr un fath yn union ag y stwffiai hithau ei phen i’w bwa blewog yn y capel ar fore Sul oer. |
- â’u pennau yn eu plu
נשים לב שמדובר ב־â ולא ב־a. יש לזה, כמובן, השלכות תחביריות: זה לא מבנה الحال/וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל. ההבדל בסביבה הזאת מקבל ביטוי גרפי בסימן הצירקופלקס (גג), אבל בדיבור â לא מסמן /aː/ אלא /a/. a/ac ו־â/ag דומים גם סמנטית וגם צלילית, ונראה שיש להם קשר היסטורי. - yr un fath yn union ag
📖 זיהוי של העולם/הסביבה עם הגיבורה: חד הן/ם. זה מאפיין מובהק של ספרות רומנטית: כשקודר בפנים קודר בחוץ, ולהפך. הכתיבה של קייט רוברטס היא כתיבה של המאה העשרים, עם וריאנט מקומי ואישי כמובן. היא עושה כאן שימוש בזיהוי הזה כדרך לעשות פוקליזציה (במובן הנרטולוגי) ולאפשר לקוראות/ים לחוות את הסיטואציה דרך עיניה של בגו הקטנה. - hithau
סדרה של כינויים שמשמשת בהשוואות וניגודים. - bwa blewog
סוג של צעיף צמרירי (מפרווה 🙁). מילולית, „נחש חֶנֶק שעיר”… יש גם צעיף bwa pluog „נחש חנק נוצתי”, שעשוי נוצות. מקבילות באנגלית: fur boa ו־feather boa. - ar fore Sul oer
בוקר יום ראשון קר כללי. לו היה מדובר בבוקר ספציפי היה נכתב ar un bore Sul oer.
| 63 | Yr oedd hen Jac Do mawr du yn pigo asgwrn yn yr eira a lot o adar gwynion fel gwyddau ymhobman. |
du … asgwrn … eira … gwynion
הנגדה של השְחור מול הלובן. הקאק מנקר עצם. מוות במ״ם רבתי.התיאור של ה־Jac Do כ־hen קשור למיאוס.
- pigo
אנחנו כבר מכירות/ים את השורש הזה, מ־pig „מקור (של ציפור)”. צורה דנומינלית. - gwyddau
צורת הרבות/ים של gŵydd /ɡuːɨ̯ð/ „אווז”. נשים לב שלמרות שה־w מופיע אחרי g (מה שבדרך כלל מבטא רצף /gw-/), מדובר כאן בתנועה ולא בעיצור: /ˈɡʊɨ̯ðaɨ̯/ (או בצורה דיבורית יותר: /ˈɡʊɨ̯ðɛ/, /ˈɡʊɨ̯ða/). כמו שראינו בעבר, ה־-a הסופית היא מאפיין צפוני.
| 64 | Ar hyd pen y clawdd yr oedd cris-croes ôl traed yr ieir. |
- clawdd
גבעה מעשה ידי אדם. משמשמת גם כגבול בין שטחים. ה־clawdd המפורסמת ביותר היא Clawdd Offa.
| 65 | Rhedai ei llygaid ar ôl yr eira yn bell bell. |
- yn bell bell
ב־bell השני ניתן לראות מוטציה שלא במגע. עוד על זה תוכלו לקרוא במבדק הפתור השני. ההכפלה היא של הצורה עם המוטציה, לא של הצורה השורשית.
| 66 | Yr oedd fel crempog fawr a lot o dyllau ynddi a chyllell ddur las rhyngddi a Sir Fôn. |
a … a …
שני מבני الحال/וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל אדנומינליים ל־crempog fawr:- האחד a [lot o dyllau] [ynddi]
- והשני a [chyllell ddur las] [rhyngddi a Sir Fôn]
הכינויים ב־ynddi ו־rhyngddi חוזרים אל ה־crempog, כמובן.
- chyllell ddur
סמיכות של חומר.
| 67 | Ond yr oedd ei phen yn troi wrth edrych arni ac yr oedd ei llygaid am ddyfod allan o’i phen o hyd. |
am ddyfod
קונוורב „עתידי”, am+inf. במשפט 40 דיברנו על i+inf, והבטחתי שנדבר כאן על am+inf. זמן לקיים הבטחות.אליבא דששה הלוי (2010, עמ׳ 273), מדובר ב־tempus instans (קרוי גם futurum instans). זה מונח לא נפוץ כיום (עיקר השימוש שראיתי בו הוא בבלשנות של שפות קלאסיות ואצל גזניוס בדקדוק העברי המפורסם שלו), אבל הוא אומר משהו שמועיל שיהיה לו מונח: a present-based imminent tense, כלומר מה שעומד להתרחש.מקרה כזה אפשר לראות ב־am ddyfod בהמשך הטקסט (משפט 67). נשים לב לכך שקיים am inf שונה מבחינה תחבירית וסמנטית, שהוא לוואי ומסמן סיבה; אצלנו בטקסט: am ddal i grio במשפט 10, am fod yr eira mawr במשפט 20 ו־am ei bod yn dychmygu pethau במשפט 81. ככל הידוע לי am+inf שהוא tempus instans מופיע רק במשבצת הנשואית בדגם ההשאה עם הנשוא האדוורביאלי, וכאשר מופיע צירוף כזה במשבצת לוואית מדובר ב„am2 inf” הסיבתי. יש קשר סמנטי גם לרצון, וממה שראיתי בוולשית דבורה עכשיווית המשמעות של הרצון דומיננטית יותר. השו׳ „מחשב/ת להתפקע” בעברית מבחינת המשמעות, ו־be about to inf מבחינת המשמעות והמבנהוולשיזם באנגלית או אנגליזם בוולשית? אני לא יודע את התשובה, למרות שחיפשתי במקומות שבהם ציפיתי שידונו בזה. לא בטוח שזאת ראיה חזקה, כי יכול להיות שזאת התפתחות במקביל, אבל בדנית יש være ved at inf..
| 68 | Dechreuodd y grempog godi rownd ei hymyl a chychwyn tuag ati. |
- Dechreuodd
התחלה נקודתית, אחרי רצף של מקרים של אימפרפקט ושל משפטים עם נשוא אדוורביאלי. - chychwyn tuag ati
נשים לב לערכיות tuag ati, שנותנת לנו משמעות של תנועה לכיוון מסויים. ערכיות חשובה מאוד בתיאור של פעלים, והרבה פעמים מה שנראה במבט ראשון כפועל אחד עם תת־משמעויות מתברר במבט מעמיק יותר כמצב שעדיף לתאר כפעלים שונים עם ערכיות שונה.
| 69 | Syrthiodd Begw ac ni wyddai ddim wedyn ond ei bod ar lin ei mam, ei phen yn gorwedd ar wlanen arw ei bodis, a’r gadair yn siglo ôl a blaen, blaen ac ôl. |
- Syrthiodd … ni wyddai
אפשר לראות כאן את ההבדל בין העבר הנקודתי והאימפרפקט, שאינו נקודתי. זה לא צטריס פריבוס, אבל עדיין.
| 70 | Agorodd Begw fotymau’r bodis, a rhoes ei llaw oer ar fron gynnes ei mam. |
- rhoes
צורת עבר של rhoiקיימת צורה נוספת, פחות נפוצה בקורפוס של הספרים המוקלדים, rhoddodd, וצורה נדירה מאוד, rhodd.. בעברית ספרותית מאוד אפשר לומר „ונתנה את ידהּ הקרה על חזהּ החם שם אמהּ”; בשפה יותר רגילה נאמר „ושמה”.
| 71 | Gyda chil ei llygad gallai weled ei thad ac wrth ei gysylltu â’i gofid caeodd ei llygaid yn sydyn, a thoc aeth i gysgu. |
- Gyda chil ei llygad gallai
האדוורב בתחילת המשפט אינו פוקוס של משפט מבוקע. לו היה זה משפט מבוקע, היה נכתב Gyda chil ei llygad y gallai. אדוורבים תחיליים בוולשית הרבה פעמים נותנים setting.
| 72 | Gwenai’r hen ddoli nain drwy ei sbectol o’r cwpwrdd gwydr ar y tri, daliai’r llong ar ben y cloc i daro ei gwegil yn y môr ar un ochr ac i foesymgrymu i’r môr yr ochr arall, ac edrychai’r pregethwr yn sarrug iawn o’i ffrâm ar y pared. |
- Gwenai … daliai … ac edrychai
📖 שרשרת האימפרפקטים עושה zoom-out סינמטי: אנחנו רואות/ים תמונה חיה (tableau vivant) של הסיטואציה, שמתועלת דרך שלושה חפצים בחדר: הבובה, הספינה והתמונה. זה די מדהים כמה הרבה אווירה אפשר לדחוס במספר לא מאוד רב של מילים. edrychai’r pregethwr yn sarrug iawn
ברמת העקרון אפשר לפרש את המבנה הזה בשני אופנים:- האחד הוא שהמטיף מסתכל (edrych) מהמסגרת, כשהוא זעוף מאוד. כלומר, yn sarrug iawn תיאור אדוורביאלי לוואי שמתאר את האופן שבו הוא מסתכל. זה האופן שבו בחר המתרגם לאנגלית: and the preacher was staring very surlily from his frame on the wall.
- השניה היא שהמטיף נראה (edrych) מאוד זעוף. כלומר, yn sarrug iawn נשואי ו־edrych פועל קופולרי.אני כאמור מכיר פולנית רק באופן חלקי ביותר, אבל למיטב הבנתי בפולנית ארכאית האינסטרומנטל משמש במשבצת תחבירית דומה: On wydaje się roztargnionyminstr „הוא נראה מוסח”. בפולנית בת־ימינו הצורה הרגילה היא: On wydaje się roztargnionynom. ר׳ Swan (2002), עמ׳ 364.
אני לא חושב שיש דרך לשונית ברורה להכריע באיזה מהשניים מדובראם היה כתוב edrychai’r pregethwr arnynt „המטיף הסתכל עליהם”, היה ברור לשונית שמדובר באופן הראשון.. מבחינת המשמעות, לעומת זאת, אני חושב שיש טעם להעדיף את האופן הראשון, בגלל ההקבלה המנגדת עם הבובה־סבתא: היא מחייכת והוא זועף, היא בת־השוואה עם אמא של בגו, שמיטיבה ומנחמת (גם אם לא מבינה ורגישה מספיק…), והוא בר־השוואה עם אביה. אם נמשיך את ההקבלה של החפצים עם בני הבית, אולי נוכל להסיק שהספינה היא… בגו? היא נמצאת עכשיו בים רגשי, זה ללא ספק, אבל אני לא בטוח שיש הצדקה למתוח את ההשוואה.
5. החלום
| 73 | Y noson honno, deffroes Begw yn ei gwely rywdro yng nghanol y nos fawr. |
Y noson honno
ביטוי זמן שפותח אפיזודה חדשה. לביטויים כמו y noson honno קבוצת התחלפות אדוורביאלית למרות שהם לא מסומנים ככאלה באמצעים חיצוניים כמו מילת יחס או מוטציה. זה נפוץ בשפות רבות (השו׳ That night, […] בתרגום לאנגלית).אגב, סינכרונית זה לא שקוף, אבל היסטורית noson + honno כולל כפילות, כי האטימולוגיה של noson היא מ־(y) nos hon „הלילה הזה”…
- deffroes
. בדומה למה שראינו קודם עם rhoes, גם זאת צורת עבר גוף שלישי יחיד (של הפועל deffro). יש פעלים נוספים עם צורה דומה שמתנהגים כך: cloi:cloes „לנעול:נעל/ה”, ffoi:ffoes „לנוס:נס/ה”, troi:troes „להסתובב:הסתובב/ה”. בשפה המדוברת יש אנלוגיה לצורה הנפוצה יותר של סימון גוף שלישי יחיד (-odd): בהתאמה, deffrodd/deffrôdd, clodd, ffodd, trodd.
| 74 | Agorodd ei llygaid ar y blanced ddu o dywyllwch. |
- y blanced ddu
מחד, אין ריכוך ב־blanced, אך מאידך יש ב־ddu. ב־GPC נכתב „eb.g.” (ש״ע זו״נ: שם עצם זכר ונקבה, enw benywaidd a gwrywaidd), אבל מה שיש כאן הוא לא הפירוש של הקיצור הזה; כלומר, זה לא שהקיצור הזה אומר ששם העצם מתנהג תחבירית כמו זכר עם תווית וכמו נקבה עם תואר. מה כן נראה שקורה כאן? הצורה blanced קשורה, אני משער, לזרוּת שלה בשפה, כסוג של צורה קפואהראיתי y flanced, אבל לא בספרים שאני יכול להריץ עליהם חיפוש ממוחשב. דוברות/ים שונות/ים משתמשות/ים בשפה באופן שונה: לכל אחת/ד אידיולקט משלה/ו., למרות שמינה נקבה (מה שבא לידי ביטוי בריכוך בתואר). התנהגות דומה ניתן לראות בפרק ג׳ של הארי פוטר: y blanced deneuaf.
| 75 | Ni allai ddweud ym mha le’r oedd y ffenestr na’r drws. |
- ym mha le
pa גורר ריכוך.
| 76 | Rhaid ei bod ymhell ar y nos, oblegid ni ddeuai golau’r tân i mewn drwy ddrws y siamber. |
- Rhaid ei bod ymhell ar y nos
דגם השאה שמני דו־איברי א׳. הנשוא של המשפט הכולל הוא rhaid „צריך” והנושא פסוקית תוכן (ei bod ymhell ar y nos). הנקבה של ei bod „היותה” היא אותה נקבה של Mae hi ymhell ar y nos: פסוקית התוכן היא מבע תטי.
| 77 | Ni chlywai Begw ddim ond sŵn anadl ei mam — ‘pw — pw’ o hyd. |
- ‘pw — pw’
אם תרצו לקרוא על מה שכתבתי על מבנים כמו זה בוולשית, בקורפוס של Te yn y Grug, בעבודה הסמינריונית שכתבתי עליה קודם (קישור ישיר ל־PDF) קראתי לזה „דגם III”.
| 78 | Ond yn sydyn o’r tywyllwch dyma rhywbeth yn neidio o’r llawr ar y gwely ac yn ôl drachefn yr un mor sydyn. |
- dyma rhywbeth
לא תמיד יש ריכוך במה שמוצג על ידי dyma/dyna/dacw, כמו כאן. לא ברורה לי התפוצה בין ריכוך והעדרו במשבצת הזאת (להשוואה, יש ב־Traen Mewn Cyffion משפט a dyma rywbeth yn dyfod i dorri ar yr hapusrwydd hwnnw „והנה משהו בא לשבור את האושר הזה”).
| 79 | Cyffyrddodd eiliad â bodiau ei thraed ac yna diflannodd i’r distawrwydd. |
- eiliad
ביטוי זמן בקבוצת התחלפות אדוורביאלית.
| 80 | Sgiatan wedi dŵad yn ôl, meddyliai Begw wrthi hi ei hun. |
- Sgiatan wedi dŵad yn ôl
המחשבה של בגו, ללא צורה של bod. - meddyliai Begw wrthi hi ei hun
יש ציון מפורש של זה שהיא חושבת את זה; Sgiatan wedi dŵad yn ôl אינו free indirect speech. יש סיבה טובה לא להשתמש כאן ב־FIS: זה יכול היה להתפרש כאילו זה באמת מה שקרה, כאילו זאת לא המחשבה של הדמות אלא אירוע שהמספרת מוסיפה כחוליה בשרשרת האירועים.
| 81 | Ond er holi a holi drannoeth, ni chafodd eglurhad ar y mater, dim ond pawb yn gwneud hwyl am ei phen a gwrthod ei chredu, ‘am ei bod yn dychmygu pethau.’ |
pawb yn gwneud hwyl am ei phen a gwrthod ei chredu
האם נכון לנתח את (a) gwrthod ei chredu כנשען תחבירית על ה־yn? (כלומר, pawb yn [[gwneud hwyl am ei phen] a [gwrthod ei chredu]]). אמנם השפה הכתובה והדבורה שונות, אבל אולי אפשר לקבל רמז לתשובה מאופן הנגינה של מבעים כמו זה.דוגמה דומה, מפרק 5 של Y Lôn Wen: Ar ddiwrnod tawel, sŵn y trên yn mynd i mewn i’r bont a dyfod allan yn y pen arall yn Sir Fôn.
דוגמאות מ־Un Nos Ola Leuad:
- […] a dyma hi’n stopio ac yn troi ac edrach ym myw fy llygaid i.
- Yn sydyn dyma hi’n stopio a troi rownd a ngweld i’n dwad i fyny.