רשומות אחרונות
14 במאיצעדת השרמוטות 2018
20 באוקטובר#גםאני
30 בספטמברst + tmux + nvim + True Color + italics
עיון בארכיון הרשומות
קריאת רשומה אקראית
צעדת השרמוטות 2018
14 במאי, 2018

ביום שישי הקרוב (2018/5/18) תתקיים צעדת השרמוטות בירושלים. ב־10:00 מתאספות בכיכר הדוידקה; ב־11:00 יוצאות לרחובות מרכז העיר להגיש בַּיוּש לבִיוּש הגוף והמיניות ולשבור עוד אבן בחומת הפטריארכיה; ב־12:45 במה פתוחה קורעת לב בכניסה לבר „התקליט”. עוד מידע שם בדף המקושר.

בשנה שעברה הכנתי שלט בעזרת שרפי ודף. השנה החלטתי להשתכלל ולעשות דיגיטליזציה לשלט בעזרת Inkscape. אז מה יש לנו?

אני לא חתיכת בשר

Gender Anarchy smashes Patriarchy

כל צד של השלט די מסביר את עצמו (אחרת השלט לא תקשורתי ומיותר), אבל נראה לי מועיל בכל זאת לבזבז קצת ביטים.

בצד האחד הדמות האנושית והדמות הפרתית אומרות ביחד „אני לא חתיכת בשר” (בפונט המקסים של קולמוס). זה לא סתם „בואו נאחד מאבקים כי זה מגניב”; יש כאן יותר מזה, משני כיוונים משלימים:

  • האחד הוא עניין ה„חתיכת בשר”. זאת האמ־אמא של ההחפצה, במובן המילולי ביותר: להסתכל על מי שלא חפץ כאל חפץ, חתיכת בשר דוממת. על היסוד הזה מושתת כל הבסיס של דה־הומניזציה, בין אם הוא מכוון כלפי נשים או כל אחת/ד אחר/ת: ברגע שרק בני־אדם נחשבים כסובייקטים, התייחסות אל בני־אדם כאל לא־אנושיים שוללת מהם את הסובייקטיות שלהם והופכת אותם לאובייקטים. החלנו את „להיות סובייקט” גם על כל מי שיכול/ה לחוש מצוקה או רווחה נפשית או פיזית (sentient being באנגלית) — הוצאנו את העוקץ מהדה־הומניזציה. בהקשר המגדרי הזיהוי המקולל אשה=חומר=אדמה וגבר=רוח=שמיים מושרש עמוק בתרבות שלנו, עוד אצל אפלטון והרמב״ם, או אצל הפילוסופים של הטאו. מושרש? עלינו המלאכה לשרש. כל עוד „שוק הבשר” המילולי קיים, יהיה קיים „שוק הבשר” השוביניסטי הפיגורטיבי (או שלמעשה לא כל כך פיגורטיבי…?).

  • האחר הוא המקום המרכזי של מין בתעשיית המזון מהחי והקשר ההדדי העמוק שלו עם תרבות האונס וההפרדה המגדרית. גם כאן כמו בנקודה הקודמת, מדובר לתפישתי בשני פנים של אותה התופעה השורשית (רדיקלית); טיפול בסימפטומים של כל אחד מהענפים הוא חשוב אבל לא יעקור את הבעיה מהשורש. כדי שיהיה אפשר לדבר, צריך לתת קצת רקע; הנה אקסקורסוס:

    • אתחיל במובן מאליו, שרובינו לא נותנים עליו את הדעת: בשביל חלב צריך הריון. זאת עובדה ביולוגית פשוטה אצל מחלקת היונקים; ללא הריון לא מיוצר חלב, לפחות לא בכמויות שאינן זניחות. עובדה שניה היא שבשביל הריון צריך להכנס להריון. בשביל שפרות בתעשיית החלב יהיו בהריון, הפרקטיקה היא לאנוס אותן. את האונס לא מבצע פר, אלא אדם באמצעות זרע של פר; את הזרע משיגים באמצעות אונס של פר בסוג של „חד גדיא” מעוות ושטני. כל התהליך די מזעזע; אפשר לקרוא עליו כאן (זהירות! תמונות קשות, מציאות קשה). איך נוכל לצאת נגד תרבות האונס אם אנחנו חלק ממנה? אף אחת ואף אחד לא „מזמינ/ה את זה”, אף אחת ואף אחד לא „רוצה את זה”.

    • אמשיך במובן מאליו, שגם עליו רובינו לא טורחים לחשוב: רק תרנגולות ממין נקבה מטילות ביצים. עובדה נוספת: ההתפלגות של המין של הבוקעיםות מהביצים היא 1:1. מכאן מגיעה האמ־אמא של ההפרדה המינית: כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן. אז נכון שהמניעים כאן אחרים (כסף, והנאה מאכילת ביצים), אבל עדיין: קיום של פרקטיקה כזאת שמסתכלת על איברי־המין ואומרת אלה לכאן ואלה לכאן היא חלק ממה שמחזיק את הרעיון של הפרדה מגדרית/מינית בחברה האנושית.

אז העניין הוא כזה: ברגע שאנחנו מתייחסים אל אחרים/ות כאל חפץ, כאל חתיכת בשר, ומפיקים הנאה מהמיניות שלהן/ם באופן נצלני, פוגעני ונטול הסכמה ורצון, אנחנו יוצרים ומחזקים את הקשר הזה בין היחס המחפיר שקיים בחברה כלפי בעלי־חיים לא אנושיים והיחס המחפיר שקיים בחברה כלפי נשים אנושיות וכל מי שלא מיישר/ת קו עם הסדר המגדרי ההטרונורמטיבי. בסופו של דבר, גם זה וגם זה מגיעים מאותו מקור של היררכיה, של החפצה, של ניצול שיכול להרשות לעצמו לנצל בלי חשבון. הפתרון הוא להפסיק, לשנות את החברה מן היסוד כך שלא תקבל את זה; הדרך אל הפתרון הזה היא, בין השאר, לדבר ולהעלות מודעות, וזה מה שאני עושה כאן. בהקשר הזה יש אולי מה להיות אופטימיים: הרוחות משתנות, גם אם לא באותה מהירות כמו שהיינו רוצות.

על הצד השני של השלט אכתוב פחות מילים. בסופו של דבר, הסדר המגדרי הקיים לא רק מקיים היררכיה פטריארכלית שמכפיפה נשים לגברים, אלא גם מושתת על עצם החלוקה הזאת, הבינארית (דו־איברית). מתוך ההפרדה המגדרית מגיעה ההיררכיה המגדרית, מתוך ההיררכיה המגדרית מתקיימת ההפרדה המגדרית. זה סוג של אורובורוס שמייצר את עצמו מתוך עצמו. אפשר לכתוב כאן הרבה על תיאוריה קווירית, אבל בקצרה אגיד שאחד הדברים שיכולים לטלטל באופן האפקטיבי ביותר את המגדל של הסדר המגדרי הקיים שכולנו נמצאותים בבסיס שלו וקורסיםות תחתיו הוא „אנרכיה מגדרית”, דהיינו יציאה מתוך הקווים שציירו לנו. זאת לא הדרך היחידה ללכת בה, והיא לא מתאימה לכולםן, אבל היא משהו שראוי לתת עליו את הדעת: לא לשחק לפי הכללים הדורסניים, ובטח שלא להוריש את אותם הכללים לדורות הבאים של האנושות.

החלק הגרפי בשלט כבר רץ לי כמה זמן בראש, והנה סוף סוף יצרתי אותו כקובץ. הסמל הטרנסג׳נדרי (⚧) בנוי על שילוב של הסמל הנקבי (♀) והזכרי (♂), אבל הוא בסופו של דבר מנציח את החד־מימדיות: יש קצה אחד, יש קצה אחר ויש את השילוב של שניהם. הסמל שעיצבתי הוא משחקי ואומר „יש הרבה יותר משני קצוות או רצף עליהם, יאללה בלגאן!”.

סיפא טכנית. רוצות להדפיס? הנה PDF־ים: א׳ וב׳. רוצות לשנות או להשתמש בגרפיקה למטרות אחרות? בכיף, הנה קבצי המקור.

להתראות ביום שישי ☺