צעדים ראשונים בפדיוורס

זהו דף מהאתר מילים דיגיטליות.
חזרה אל: הפדיוורס.
תאריך פרסום: 12023-11-21 (HE)
עדכון אחרון: 12024-03-12
תצוגה:
  • 🦉 💡
  • 🎨 📖
באיזו לשון פניה ולשון כללית להשתמש?
את / אתה / באקראי
תוכן עניינים:
אמ;לק: מה לעשות כדי להשתלב באופן נעים וחלק בפדיוורס? ללמוד ולהקשיב; לבחור שרת; ליצור פרופיל ולאכלס אותו; למצוא א·נשים לעקוב אחריהן·ם; „להשיג עוקבות·ים; להיות חלק פעיל מהרשת: להפיק, לקבל ולהתחבֿר.

שן של מסטודון תינוקתתינוק ליד שן של מסטודון מבוגרתמבוגר.(מקור) אוקיי, אז שמעת על הפדיוורס (Fediverse) או מסטודוןמסטודון היא הפלטפורמה הכי נפוצה בפדיוורס, והכי מוכרת לקהל הרחב, אבל היא לא היחידה. יש רבות נוספות, כמו Pixelfed (פלטפורמה עם התמחות בתמונות, א-לה פליקר או אינסטגרם), PeerTube (פלטפורמה עם התמחות בסרטונים, א-לה יוטיוב או Vimeo) או BookWyrm (פלטפורמה עם התמחות בספרים, א-לה Goodreads או LibraryThing). חלק מהיופי הוא שכל הפלטפורמות האלה יודעות לדבר אחת עם השניה, מה שאומר שבעזרת חשבון באחת תוכלו להיות בקשר עם חשבונות בכל האחרות. (Mastodon) וזה נראה לך משהו שתרציתרצה לקחת בו חלק, כלומר להשתתף ברשת חברתית שבנויה ברוח של שיתוף פעולה, פתיחוּת, עצמאות וביזור, על ידי מי שמשתמשות בהן ולמען מי שמשתמשות בהן. איזה כיף! ברוכה הבאהברוך הבא! 🙂

בדף הזה מופיעות נקודות שכדאי לדעתי להתייחס אליהן, לפי סדר. תזכרו שככלל הפדיוורס מורכב מא·נשים נחמדותנחמדים, כך שסביר שתמיד יהיו מי שישמחו לעזור אם יש שאלה, תמיהה או בעיה, גם במישור הטכני וגם במישור של הנורמות. חיפוש הודעות עם התג #טיפים יכול לתת מידע מועיל להתחלה.

1. לימוד

1.1. היבטים טכניים

דברים יכולים להיות טיפה מבלבלים בהתחלה, אבל אל דאגה! מהר מאוד מתחילותמתחילים להכיר מושגים חדשים ודרכים חדשות לחשוב בהן על רשתות חברתיות. הרוב המוחלט של הדברים דומים מאוד למה שאת כבר מכירהאתה כבר מכיר מרשתות ריכוזיות וסגורות — כי אחרי הכל מדובר בווריאציות על אותו הנושא — ומה ששונה שונה באופן שלדעתי מעניין ומרחיב את ההבנה שלנו לגבי התארגנות של רשתות חברתיות בלי להיות מורכב מדי או מסובך ומסורבל מדי.

כדי שיהיה אפשר בכלל להתחיל לעשות משהו, השלב הראשון הוא ללמוד קצת על מה זה הפדיוורס, איך הוא בנוי ואיך להשתמש בו מבחינה טכנית. כתבתי דף שמיועד בדיוק למטרה הזאת, וכולל ריכוז של מידע מבואי.

1.2. היבטים חברתיים

מלבד הבדלים טכניים, יש גם הבדלים חברתיים ותרבותיים. לא רשתות ריכוזיות ולא רשתות מבוזרות הן מונוליתיות כל אחת מבחינת התרבות שלה, אבל יש כמה קווים כלליים שמבדלים את רוב הפדיוורס מרוב הרשתות הריכוזיות, והמכנה המשותף שלהם הוא קיומם של סייגים על ההתנהלות, כדי לאפשר מקום נעים וכולל (אינקלוסיבי) לכולןכולם. כמה נקודות חשובות:

יש מי שסייגים כאלה עושים להןלהם אנטי; אני חוששת שא·נשים כאלה לא ימצאו את מקומןמקומם בפדיוורס. באופן כללי, תמיד כדי לחשוב לפני שלוחצותלוחצים על הכפתור „פרסום!”, לטבול את העט במצפון לפני שטובלותשטובלים אותו בדיוכמאמר המוטו של הלעבּנס־פֿראַגן: טונק אײַן די פעדער אין געוויסן איידער דו טונקסט זי אײַן אין טינט., ולהשתמש בכלל הזהבשנאמר, „וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ” ו„דעלך סני — לחברך לא תעביד” („מה ששנוא עליך — אל תעשה לחברך”)..

לפני שמצטרפותשמצטרפים למעגל חברתי כלשהו, כדאי לא ישר לקפוץ למים אלא לשבת קודם קצת על החוף ולהבין מה הרוח של המקום ואיך הוא מתנהל. זה נכון בכל סיטואציה חברתית, גם כזאת שמתנהלת ברשת. אני מציעה לקחת קצת זמן ולקרוא באופן שקט — להקשיב ולקרוא את החדר — לפני שמתחילותמתחילים לכתוב. דרך טובה לקרוא הודעות פומביות שנכתבות בעברית, גם בלי צורך בחשבון, היא האתר הזה.

2. בחירת שרת

אחד ההבדלים הגדולים בין רשתות מבוזרות לריכוזיות הוא זה שהן… מבוזרות. כלומר, לא הכל מתרכז אצל חברת־ענק מסחרית אחת, אלא מפוזר על פני המוני שרתים עצמיים שמתקשרים ביניהם ויוצרים ביחד רשת פדרטיביתכלומר איגוד רופף של ישויות שלכל אחת יש אוטונומיות משלה והן בוחרות לשתף פעולה ביחד מרצון, ויוצרות ביחד רשת. במקרה דנן כל שרת הוא אוטונומי, ויכול להוות קהילה בפני עצמה, אבל הרוב המוחלט של השרתים בוחרים לאפשר תקשורת חופשית עם חברותחברים משרתים אחרים. מקרה שבו יש נתק מכוון בתקשורת הזאת הוא אם יש שרת שמאפשר התנהגות לא מתאימה (נגיד, שיח שנאה), ואז הרבה שרתים יחסמו אותו (ובצדק…).. אם אין אתר אחד, שרת אחת, להרשם אליו, זה אומר שצריך לבחור שרת. זאת משוכה ראשונה, אבל למרבה המזל יש כמה גורמים שמקלים על הפעולה הבחירה:

אם את מתכוונתאתה מתכוון לכתוב בעיקר בעברית, אני ממליצה על הד.ים (השרת שבו אני פעילה, כאן). זה שרת קטן ונחמד שמהווה חלק מה„פדעברית”, כלומר אגד של שרתים דוברי עברית.

3. אכלוס הפרופיל

אז בחרנו שרת, ויצרנו בו חשבון. יופי, טבלנו את הרגל במים.

לפני שנתחיל לעקוב אחרי חשבונות אחרים, כדאי שנאכלס קצת את הפרופיל שלנו. את כל המאפיינים חוץ מרצף התווים המזהה (ה־handle) אפשר לשנות ולשכתב מתי שנרצה.

כתבתי למעלה שטוב לעשות את הדברים האלה לפני שנתחיל לעקוב אחרי חשבונות אחרים. למה בעצם? כשאת לוחצתאתה לוחץ על כפתור העקיבה, החשבון הנעקב מקבל על זה התראהאפשר לבטל את ההתראות האלה, כמובן. באופן כללי, יש אפשרות לשלוט איזה התראות נקבל ואיך על ידי לחיצה על אייקון האפשרויות בטאב ההתראות.. אם הנעקבת שקיבלהנעקב שקיבל את ההתראה רואה עקיבה מחשבון ריק ושומם, הסיכוי שתקבליתקבל עקיבה בחזרה הוא קטן בהרבה מאשר כשהחשבון שלך נראה מעניין.

4. נעקבותנעקבים

4.1. חשבונות

אוקיי, אז אכלסנו את הפרופיל; איך עכשיו נחפש חשבונות לעקוב אחריהם כדי שיהיה מעניין? אם לא תעקביתעקוב, הפיד יהיה ריק. אין כאן אלגוריתם שדוחף הודעות בלי שבחרת, ובפרט לא אלגוריתם שדוחף תוכן מקטב ומפלג כדי להגדיל את ה־engagement ושאר פרקטיקות מפוקפקות שנפוצות ברשתות מסחריות. זה נותן לנו חופש בחירה, אבל מטיל עלינו את האחריות ליצור לעצמנו פיד מעניין.

יש כמה דרכים להיתקל בחשבונות לעקוב אחריהם:

בגדול הגישה שלי היא לעקוב במסה; מספיק עבורי שחשבון עבריבחשבונות באנגלית זה לא עובד ככה, פשוט כי יש כל כך הרבה כאלה ואין ברירה אלא לברור עם מסננת דקה יותר. נראה עם פוטנציאל להיות מעניין. תמיד אפשר להפסיק לעקוב אם זה מעמיס, ויש גם אפשרות ליצור רשימה של חשבונות שלא יופיעו בפיד הראשיסימון „להסתיר את ההודעות האלו מפיד הבית” בהגדרות הרשימה.. בפרט, חשוב לי לעקוב אחרי חדשותחדשיםהיי, זאת אתזה אתה! 🙂 בעזרת מעקב אחרי התגים #היכרות/#הכרות, כדי להוסיף עוד קצת למוטיבציה שלהןשלהם להשתתף בפדיוורס.

רשימות זאת דרך לא רעה לארגן את הפיד שלך אם הוא מתחלק לכמה תחומים לפי חשבונות נעקבים.

4.2. תגים

גם כאן אני בגישה ליברלית: אם אשמח לראות הודעות עם תג מסויים, זאת סיבה מספיק טובה עבורי לעקוב אחריו, ומקסימום תמיד אפשר להפסיק אם זה יהיה מעיק. אפשר להוסיף תגים לעקיבה על ידי חיפוש בשורת החיפוש ולחיצה על כפתור המעקב, או כשנתקלותנתקלים בהם בהודעות.

5. עוקבותעוקבים

אחת השאלות הנפוצות של א·נשים רגע אחרי שהגיעו מטוויטר היא „איך משיגותמשיגים עוקבותעוקבים כאן?”. אז התשובה היא שלא „משיגותמשיגים”; תכתביתכתוב דברים מעניינים שא·נשים אחרות מוצאותאחרים מוצאים בהם ערך, יעקבו אחריך. זהו.

6. אינטראקציה

זה בסדר להיות קוראת שקטהקורא שקט, אבל כדי להפיק את המירב מהרשת יכול להיות שתרציתרצה להגיב, להדהד (לשתף) ולחבבהמשמעות של חיבוב היא בעיקר איתות חיובי למחברתמחבר ההודעה. בגלל שהפיד כרונולוגי, המיקום של ההודעות לא מושפע מכמות החיבובים שקיבלו. (לעשות לייק, לפברט). המנגנון בנוי כך שבלי פעולה אקטיבית מצדך לא תהיה פעולה־שכנגד. אין כאן מנגנון כמו בפייסבוק שיוצר התראות דמה („חברה זו וזו כתבהחבר זה וזה כתב הודעה חדשה!”, „דף זה וזה יצר אירוע חדש שאולי יעניין אותך!” וכד׳) כדי לתת אשליה של פעילות חשובה ולשמר את רמות הדופמין או משהו…

באופן כללי, בגלל שלא מדובר במערכת שמתוכננת לשאוב אותך פנימה בין אם תרציתרצה ובין אם לא, אם לא תעשיתעשה פעולות אקטיביות, המערכת לא תג׳נרט שום דבר בשבילך. יצא לי להיתקל בלא מעט חשבונות שא·נשים פתחו, בחרו תמונת פרופיל (גם זה לא תמיד), עקבו אחרי קומץ (או לא עקבו בכלל), כתבו הודעה אחת „היי מה עושים פה איך משיגים עוקבים למה לא מופיע לי כלום” (או לא כתבו בכלל) וזהו, השאירו את החשבון ככה. זה חבל כי נראה לי שאם היה תיאום בין הציפיות המשוערות של הא·נשים האלה לבין מה שקורה בפועל ונדרש בפועל, סביר שחלקן היו נשארותחלקם היו נשארים. יש שיפורים בממשק של מסטודון בכל מה שקשור להנחיה של מתחילותמתחילים, אבל עדיין יש מקום לשיפור. נראה לי שבהקשר הזה אפשר לסכם את ההבדל בין מה שיש (הפדיוורס, שמטרתו לאפשר תקשורת) לבין מה שמצופה מתוך המוּכר (רשתות מסחריות, שמטרתן להרוויח כסף, מה שכרוך בללכוד א·נשים ברשתן) בעזרת משל: הפדיוורס הוא כמו להרכיב סלט ולאכול אותו בעזרת סכין ומזלג (כלומר, דרושה פעולה מצדינו ויש לנו סוכנות (אגנטיות)), בעוד שמה שמקבלותמקבלים מרוב הרשתות המסחריות זה כמו מיץ סלט שהוכן לפי מתכון סודי (האלגוריתם) שאמור לכאורה להיות מותאם אישית כדי לגרום להתמכר (פחות מגרה לטעמי…).

היבט נוסף שקשור לאופי האינטראקציה הוא שהפדיוורס הרבה יותר אופקי, וברשתות מסחריות נמצא מרכזיות רבה יותר ליחס אנכי. מה הכוונה? נכון יש כל מני „משפיעניותמשפיעני רשת” שבעיקר משדרותמשדרים (broadcast) תוכן באופן חד כיווני? יש להןלהם המון עוקבותעוקבים, בכמה סדרי גודל יותר מאשר למשתמשות הרגילותמשתמשים הרגילים ברשת, ויש המון שיתופים למוצא פיהןפיהם. אז בפדיוורס המצב הרבה יותר שוויוני, אופקי. אם אנכיות זה משהו שאתאתה מצפה לו, בין אם בתור אדם עם קהל עוקבותעוקבים גדול ובין אם בתור מי שרגילהרגיל לצרוך תוכן מחשבונות כאלה, יכול להיות שכדאי יהיה לעשות כיול של הציפיות מראש. זה לא שאין חשבונות עם מספר יחסי גדול מאוד של עוקבותעוקביםויעידו ג׳ורג׳ טקיי עם יותר מ־415K או ניל גיימן עם יותר מ־265K באנגלית, ורן בר־זיק עם יותר מ־2.7K בעברית., אבל לא רק שאבסולוטית המספרים קטנים יותר אלא שגם אופי האינטראקציה הרווח הוא אחר. וזה בסדר שהוא אחר, כמו שיש הצדקה לקיום גם של עתונים וגם של בלוגים כך גם סוגים שונים של רשתות חברתיות ממלאים נישות שונות. כוחנו בגיווננו.

7. סיכום

לפדיוורס יש מאפיינים שדומים לרשתות המוכרות יותר ומאפיינים שונים. בדף הזה ריכזתי הצעות שלדעתי הן מועילות כדי להשתלב בצורה נעימה: בהתחלה ללמוד ולהקשיב, אחר כך לבחור שרת וליצור פרופיל, ואז לחפש א·נשים מעניינותמעניינים ולהיות איתןאיתם בקשר.


תגובות

התגובות כאן מייצגות את השרשור הזה בפדיוורס; הסבר על הפדיוורס כתבתי כאן (במשפט אחד מזוקק: הפדיוורס הוא רשתות חברתיות כפי שהן צריכות להיות, ברוח של שיתוף פעולה, פתיחוּת, עצמאות וביזור). כדי להגיב כל מה שצריך לעשות הוא את הכתובת של השרשור ולהדביק אותה בשורת החיפוש באפליקציה (אני אוהבת את Fedilab, אבל כל אפליקציה תעבוד) או בממשק הווב של המערכת שבעזרתה אתן ניגשות לפדיוורס (קלקי, מסטודון או כל מערכת אחרת).

כדי לא להעמיס על השרתים בפדיוורס, התגובות לדף נטענות רק אחרי לחיצה על הכפתור הזה: