חיתולים, בירה ומושב עורטופדי

מתישהו לפני כמה שנים לקחתי את הקורס 'מסדי־נתונים' בחוג למדעי־המחשב באוניברסיטה העברית (למעשה, קראתי את המצגות של השיעורים והתרגולים, וקראתי בספרים ובאינטרנט, וניגשתי למבחן). אחד הדברים שאני זוכר מהקורס זה האגדה האורבנית על החיתולים והבירה: יש תחום שנקרא datamining, שבו מנסים לחלץ תובנות מתוך אוסף גולמי של נתונים. האגדה אומרת שפעם המנהלים של איזה סופר רצו לסדר מחדש את הסופר כך שאנשים יקנו יותר. הם בדקו בחשבוניות איזה מוצרים באים ביחד בקניות ומצאו שאנשים הרבה מאוד פעמים קונים בירה וחיתולים ביחד*, ולכן הם החליטו לשים את האיזור של החיתולים קרוב לאיזור של המשקאות האלכוהוליים**… מוסר־ההשכל הוא, כמובן, שצריך להזהר כשכורים נתונים.

(more…)

קרטוגרפיה סלקטיבית

בשבועות האחרונים תלתה אגודת־הסטודנטים באוניברסיטה העברית בפורום (איזור די מרכזי בקמפוס הר־הצופים) מפה גדולה, שאמורה להיות מפה של ירושלים. נחשו, ילדים, איזה שכונות זוכות ליצוג נרחב ואיזה… לא. אפשר לכתוב כל מני דברים שישעמו מתוחכמים, על איך העלמה והדרה מייצוג משקפת נסיון או רצון להעלמה מהמציאות, אבל אני חושב שזה מדבר בעד עצמו כאן.
הנה מפה מלאה יותר, מהאתר של עיריית־ירושלים.
נסיון לברר עם האגודה למה המפה חלקית נענה בהחמצת־פנים, הליכה מהירה ועצבנית בכיוון ההפוך ומלמול 'זה השכונות שגרים בהן סטודנטים' עם הגב אלי…

ובעניין קרוב: לכו להצביע.

מתנה לחג־השבועות (או: איך להציל פרה בפחות מאגורה*)

אפשר להגיד כל מני דברים על צריכה של חלב של פרות על־ידי בני־אדם: שזה אינפנטילי להחריד**, שזה אכזרי ואלים וחולני ומרושע, שזה גורם נזק סביבתי עצום, שזה לא בריא.
רוב האנשים ששותים חלבי, מצד שני, לא חושבים על זה בכלל: חלבי זה משהו שבא באריזת־קרטון וקונים את זה בסופר. לכבוד שבועות, הכנתי דף A4 עם 24 רצועות קצרות בתקווה לגרום לאנשים לחשוב. הוראות־שימוש: להדפיס מלא עותקים, לגזור ולחלק/להפיץ. הנה הדף; אתם מוזמנים להשתמש בו ולהפיץ אותו כאוות־נפשכם. (ולכל מי שחושש מהנזק הסביבתי שבשימוש ובפיזור של נייר: אני בטוח (אם כי לא ערכתי חישוב) שסך הנזק זעיר ביחס לתועלת הסביבתית בכך שלפחות אדם אחד יעבור לטבעונות או לפחות יפחית את צריכת המזון מן החי, שלא לדבר בכלל על האספקט האתי).

* הדפסה/צילום של דף בדרך־כלל עולה פחות מ־24 אג'.

** למה לשתות חלב אחרי גיל ינקות? נסו להחליף את המילה 'חלב' במילה 'חלבי' (בהטעמה על ההברה השניה, xalávi, על משקל 'בקבוקי', bakbúki) כשאתם מדברים כדי לראות עד כמה זה מעוות.

איך לשטוף קטניות, עלים, כלים ותינוקות בלי להשתמש במים

לא, לא בלי להשתמש במים בכלל, אלא בלי לצרוך מים מעבר למה שאתם בכל מקרה משתמשים.

כבר כמה זמן רץ אצלי בראש הרעיון של לכתוב כל מני רעיונות לדרכים פשוטות שבהן ניתן להקטין את הנזק הסביבתי האישי שכל אחד יוצר. לא דברים טריוויאליים כמו 'תסעו באוטובוס', 'תכבו אורות' או 'תקנו פחות' וכו'.
נראה לי שאתחיל להעלות פעם בכמה זמן פוסט 'ירוק'; זה גם נחמד וטוב, וגם יחיה קצת את הבלוג ואולי יגרום לי לכתוב גם דברים אחרים.

(more…)

ירושלים. 11/11. בחירות

שלחתי מייל המוני לכל הירושלמים שכתובת־הדואל שלהם נמצאת בתוכנת־הדואל שאני משתמש בה. כדי להגדיל את החשיפה, אני מפרסם אותו כאן (עם שינויים קלים בניסוח).

(more…)

החרב טירפינג

מבחינתי כרגע יש לי ארבעה 'ענפים' לשוניים: הענף הקלטי (וולשית ואירית), הענף המצרי (מצרית לשלביה, בעיקר רעמססית וקופטית), הענף הגרמאני העתיק (אנגלית עתיקה ואיסלאנדית עתיקה בעיקר) והענף (?) היפאני, שמתישהו אני מתכנן להפוך אותו לענף ה־CJK־י. על אלה מתווספת יוונית חדשה, ומתישהו אוסיף גם איזו שפה [התחלת נוסטרטוצנטריות] 'אקזוטית' [סוף נוסטרטוצנטריות] או שתיים. זה נראה לי מצב די מאוזן — לא מרוכז מדי ולא מפוזר מדי — ואני מקווה לשמור על זה ולא ליפול לבור של התמחות־יתר.

אז לענף הגרמאני העתיק נוספה השנה שפה וחצי, איסלאנדית עתיקה ומודרנית (שמבחינה טיפולוגית הרבה יותר קרובה לגרמאניות העתיקות מאשר למודרניות). קיבלנו טקסט קצר וקל כמבחן־בית מלאריסה, מתוך ההרוואראר סאגה אוק הייד'רקס.
כמיטב המסורת, אני מעלה לרשת את מבחן־הבית: PDF (בגודל A5), ספרון, ומקור ב־TeX.

למה תרגום זה טוב

(או: בחירות תרגומיות בתרגום הוולשי של הארי פוטר)
(או: פוסט לכבוד זה שאני ברשימת הבלוגים ה־'most obscure' של Xslf…)
←הישר למבחן־הבית.

מבחינה בלשנית, לעבוד עם טקסט מתורגם זה לא עניין פשוט. יש שפות, כמו גוטית, שבהן כל מה שיש זה קורפוס מתורגם (קישור: מהדורת פקסימיליה של הקודקס ארגנטאוס), והתחושה היא ש'זה לא בדיוק זה', כאילו שמקבלים את השפה מבעד לווילון. עם הזמן, התחלתי להבין שזה לא בדיוק ככה, ושטקסט מתורגם הוא לא פחוּת מטקסט מקורי, אלא פשוט שונה: נותן דברים שונים ודורש כלים שונים לעבוד איתו (אני מניח שזה תקף גם לשירה, וההגבלות הצורניות והמבניות שהיא מחייבת).

(more…)

lɛksɪˌkɒlədʒiˈ

מילון־האיות של Vim (וגם זה של טייגר) לא מזהה את המילה lexicology. אין כמו הומור של בלשנים…

(more…)

אוטו אחד פחות

אופניים זה נחמד. עוד שמות־תואר פרדיקטיביים: כיפי, מהיר, ירוק, זול, נוח, משחרר.

בגלל זה, הכנתי סטיקר 'one less car'. לדעתי הוא יצא לא רע, ולכן אני חולק אותו עם העולם. גרסה אחרת: 'one more bicycle'.

(more…)

הסבל האנושי

האוניברסיטה העברית החליטה להעניק את פרס־איינשטיין לביל גייטס. אפשר להתווכח על צדקת הבחירה, על הבומבסטיות ועל ההתרפסות שבניסוח ("העובדה שביל גייטס הביע את הסכמתו לקבל את הפרס מעידה על הכרתו באיכותה האקדמית של האוניברסיטה העברית"…); אבל אי־אפשר שלא להתפלא, להשתומם ובאופן כללי לא להבין את המילים הבאות (ההדגשה שלי): "ביל גייטס ראוי ביותר לקבל את הפרס — כמו איינשטיין, גייטס הוא מנהיג שפעולותיו נובעות מההבנה שהקלה על הסבל האנושי היא חלק בלתי נפרד מהתקדמות המין האנושי"…

κατάϐασις

מחר יהיה בהר־הצופים יום עיון שנשמע מעניין מאוד על ירידה לשאול. זה גם נושא חביב… הנה הפלייר:

(more…)

רוסית בכיף עם לנין וסטאלין

(דרך פאשה, דרך יאל)

כמה פנינים מספר לימוד־קריאה מרוסיה הסובייטית. בין השאר: 'לנין וסטאלין הם המנהיגים שלנו', 'מה זה? זה טנק. מה זה? זה טנקיסט (танки́ст)', ואיך אומרים פיקה של קליע (ка́псюль). הנה העמודים הסרוקים:

(more…)