Ve-gan

מודעה שאני מעביר:

גן ילדים טבעוני-אקולוגי בירושלים

מתארגנת קבוצת הורים לזאטוטים בני 1-4, להקמת גן ילדים משפחתי בירושלים, עם דגש על הכרת הטבע, אהבת בעלי חיים ואוכל טבעוני ובריא.

המעוניינים, אנא פנו ל: tivo.garden@gmail.com
הדף שלנו בפייסבוק.

ממה שיצא לי לשמוע קצת מההתארגנות של זה, נראה שיש לזה פוטנציאל להיות אחלה דבר.

Garfyn

זה מרתק לעקוב אחרי המערכת הלשונית של אילאיל, שמשתנה כל יום. מדי פעם אשתף אתכם. והפעם: ba (במובן 'גרב(ים)', לא במובן 'סבא' או 'עגלה'*) וחיות אחרות, וסבך־כוכביות.

(more…)

בום!

משני אנשים שאני מכיר (ראובן נוה ואריאל ששה-הלוי) שמעתי באופן בלתי תלוי 'אי אפשר לגדל ילד בלי להפוך ל־X', כאשר X זה 'גנרטיביסט' ו־'סטרוקטורליסט' בהתאמה.
לגדל את אילאיל, שזו חוויה פלאית בכל מובן, באמת גורם ללא מעט מחשבות על שפה. היא לומדת כל־כך מהר, ומבינה כל־כך הרבה. טיעון לצד הגנרטיביסטי אפשר למצוא אולי בקצב הזה, כאילו יש שם משהו טבוע*, אבל נראה לי שזה יותר מקרה פרטי של יכולת־הלימוד בגיל הזה, כשללימוד של סימון יש כר פורה במיוחד.
טיעון, משמעותי הרבה יותר לדעתי, לטובת הסטרוקטורליזם אפשר למצוא באופן שבו אילאיל מארגנת את העולם כשהיא מדברת (הצד של ההבנה שלה, באופן טבעי, הרבה פחות נגיש לי: היא מבינה המון, אבל לא תמיד ברור לי כמה מזה זה סיטואציוני וכמה מזה מגיע מהלשון ובאיזה אופן): היא עושה את זה על־ידי אופוזיציה בין סימנים לשוניים, והמערכת שלה שונה, כמובן, מזו שמשמשת בעברית של הגדולים.

(more…)

טיהור אתני. סתימת־פיות. קריאה למאבק

שלושה דברים בנוגע לטיהור האתני בשייח' ג'ראח:

• יום שישי האחרון מנקודת־מבטי
• יום שישי האחרון מנקודת־מבטו של נוי מורדקוביץ'
• שלטים להכנה עצמית (גודל A3, או גדול יותר אם יש לכם גישה להדפסה כזאת)

(more…)

Hallo

קסם אמיתי, היום כשאילאיל הסתכלה בספר וראתה תמונה של מכונת־אניגמה, והדבר הראשון שהיא אמרה, אחרי שהיא הסתכלה לרגע, היה 'הלו!' (בהיגוי שלה: 'איה!'), תוך כדי שהיא שמה את היד על האוזן ומחייכת.

תות איננה

נודע לנו באופן ודאי שתות מתה, ככל הנראה עוד ביום שבו היא נעלמה.

תודה מעומק־הלב לכל מי שטרח וחיפש אותה ולכל מי שהיה אכפת לו. גילינו הרבה אנשים טובים במהלך החיפוש אחריה.

אני לא יכול ולא רוצה, לא כאן ולא עכשיו, לכתוב משהו שישמע כמו הספד. לכן הלאקוניות.

היא חסרה לי כל־כך. אני מתגעגע אליה כל־כך ואוהב אותה כל־כך, ועדיין לא באמת מבין.

ילדים, הזהרו מאופן אופיס

או, 'למה להחזיק למשתמש את היד זה רעיון רע'. או, 'כשמנסים להיות חכמים מדי יוצאים טפשים מדי'. או 'KISS'.

אני עובד עכשיו על השוואה של השדה הסמנטי של 'שמיעה' בתרגום התנ"ך הוולשי מ־1588, על בסיס שיטה פורמאלית. אבל לא על זה אני הולך לדבר.

(more…)

תות אבדה

אחרי שצ'אן-צ'אן אבד לנו, ותומאס אבד ונמצא, תות נעלמה ביום ראשון (22 בנובמבר). אני כל־כך כל־כך מתגעגע אליה. כבר כמה ימים היא לא מנשלת אותנו מהכרית בלילה, לא מציקה לי כשאני מנסה להתרכז במשהו, לא מייללת כל פעם שמישהו בבית מתעטש (לא ברור לי אם זה כדי להגיד 'לבריאות' או כדי לרטון…), לא מתחככת חיכוך שאומר 'תודה' כשאני מוסיף אוכל לקערה שלהם ולא מקבלת פרח ברוקולי כשאנחנו מכינים ברוקולי. היא חסרה בכל רגע, בכל דבר כמעט. אחרי שני סיוטים, שאחד נגמר בטוב והאחר לא, כבר חסר הכח הנפשי ללכת ברחוב עם כלי עם אוכל ולקרוא 'תות! תות!' (או 'צ'אן-צ'אן! צ'אן-צ'אן!', או 'תומאס! תומאס!') ולבכות. לקחתי את הקבצים הישנים, שיניתי (שוב) את הניסוח והלכתי לתלות מודעות ברחבי־השכונה, עם ריק בלב. מה יש לחתולים עם לשבור את הלב?

אם יש איזשהו סיכוי שזה יעזור: הנה פלייר.

הפגנה נגד המאגר הביומטרי; יום שביעי הקרוב 20:00-23:00

ברחבת־הסינמטק בתל־אביב.
נורא נורא חשוב.

קישורים: על ההפגנה; יהונתן קלינגר; no2bio.org.

תוספת: בבקשה תשלחו פקסים ומיילים אישיים (כלומר, לא 'ח"כ נכבד' או משהו כזה) לחברי־כנסת (ואם אתם יכולים, טלפנו). לפי מה שהבנתי, זה הרבה יותר משמעותי ממה שהיה אפשר לצפות: זה באמת יכול להשפיע על ההצבעה. אין טעם, כמובן, לשכנע את המשוכנעים.

רגל

אני כמעט אף פעם לא כותב כאן כדי להשתמש בכתיבה עצמה (אלא כדי לתת (מ)ידע ורעיונות ולחלוק בדברים שיצרתי), אבל היום חוויתי חוויה קשה שאני מרגיש צורך לכתוב עליה.

אני בדרך כלל לא משתתף בהפגנות ש'קהל היעד' שלהן הוא ממשלות. לא שאני חושב שהן לא חשובות, אלא מבחינה אישית אני מעדיף להשתתף בכאלה שמכוונות כלפי פרטים (ולצערי משתתף בפחות מדי כאלה…). לכן אני משתתף במצעד הגאווה. אני מניח שזה בגלל שאני אינדיבידואליסט.

(more…)

גנזך טולקינאי

לפני כמה שנים למדתי קווניה וסינדארין, השתתפתי בפורומים על טולקין ברשת ובמפגשים של חובבי־טולקין, ובאופן כללי הייתי 'טולקינאי' די פעיל. יש לי לא מעט זכרונות נעימים מהתקופה הזאת, עם הרבה שעות מעניינות ומחכימות.

(more…)

תומאס אבד נמצא

אחרי יומיים מתישים רגשית ופיזית, הבנדיט הקטן יושב לו במסדרון קומה אחת למטה, כאילו שום דבר לא קרה. תודה רבה לכל מי שהיה אכפת לו =^_^=