רשומות אחרונות
3 בינוארהתיזה שלי על תחביר באנגלית עתיקה
17 בנובמברחידושים מרעישים בפושישית
25 באוקטוברפסטיבל ציורי־הגירים הרביעי בירושלים
עיון בארכיון הרשומות
קריאת רשומה אקראית
התיזה שלי על תחביר באנגלית עתיקה
3 בינואר, 2017

שנתיים בערך אחרי שהגשתי את התיזה, אני חושב שהגיע הזמן להעלות אותה לאינטרנט באופן פומבי… כל־כך הרבה עבודה מתרכזת בסופו־של־דבר לקובץ PDF אחד. אני בכנות חושב שהתוצאה טובה ושכל אותן שעות הפיקו משהו מבוסס ובעל־ערך שיש בו עניין וחידוש; גם הפידבק שקיבלתי עליה תומך בזה. העבודה כתובה ב„בלשנית”, אבל אני מקווה שהיא תהיה נהירה ומעניינת גם ללא־בלשנים, לפחות ההקדמות והסיכומים. אם משהו לא ברור, או אם אתם מוצאים טעות או משהו לשיפור, אל תהססו לפנות אלי.

הכותרת של העבודה היא: se ðe ís soð wysdom · ⁊ sawla líf — עיון מבני־טקסטואלי בכינויי־הרמז העצמאיים באנגלית עתיקה: מיון, אפיון ותיאור מצאי הדוגמאות בחיי־הקדושים לאלפריץ׳. טיפה ארוך, אבל מסביר בדיוק במה מדובר. היא נכתבה במסגרת לימודי המוסמך (MA) שלי בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית נמרוד ברי, והגשתי אותה בינואר 2015. התקציר:

תיאור המבנים התחביריים שבהם משמשים כינויי־הרמז באנגלית עתיקה (se, seo, þæt ו־þes, þeos, þis) באופן עצמאי מצירוף שמני לאחריהם: מיונם, אפיונם וניתוחם באופן מבני — הן מבחינת מבנם הפנימי והן מבחינת תפקידם בטקסט — מתוך בחינה של כלל מצאי הדוגמאות בקורפוס, חיי־הקדושים לאלפריץ׳.

מיפוי ממצה של הדוגמאות הרלוונטיות בטקסט בסדר־גודל כזה לא נעשה בעבר, ועולה ממנו תמונה שלמה וברורה יותר של תפקידי הכינויים הנדונים, הכוללת ממצאים חדשים שלא זכו לתיאור. מתוך כך עולה תרומה להבנה מדוייקת יותר של לשונו של אלפריץ׳, על בסיס בלשני־מבני.

בעבודה ארבעה פרקים:

  • §0, הקדמה. הגדרת נושא העבודה; דיון מתודולוגי ותיאורטי; הקורפוס; מבנה העבודה.
  • §1, כינוי־הרמז se, seo, þæt. החלוקה המרכזית היא לפי מושא ההתייחסות של הכינוי:
    • מושא התייחסות שמני; תת־חלוקה: זוקק כינויי (se þe „זה ש־”) מול se „זה” ללא þe „ש־”.
    • מושא התייחסות דקדוקי; תת־חלוקה: העצמה מול הצבעה חיצוני.
  • §2, כינוי־הרמז þes, þeos, þis. עיקר תפקידו דקדוקי, והוא מוגבל ביחס ל־se, seo, þæt.
  • §3, סוף־דבר. תיאור ההבדלים המבניים בין se, seo, þæt ו־þes, þeos, þis; סיכום העבודה; סקירת כיווני־מחקר נוספים.

נשמע מרתק, נכון? קובץ PDF זמין לקריאה כאן. הוא בנוי למעשה משני כרכים שמאוחדים לקובץ אחד: הכרך הראשון הוא העבודה עצמה, והשני הוא נספח הדוגמאות (ויש הרבה מאלה: כמעט אלף דוגמאות, שמכסות את כל המופעים של הכינויים הנדונים בקורפוס). יש תמיכה נרחבת בהיפר־קישוריות, וזו הסיבה ששני הכרכים מופיעים בקובץ אחד: כל הפניה (לעמוד, לדוגמה, לסעיף המקביל בנספח או בגוף העבודה, וכד׳) מובילה למקום המתאים בלחיצת כפתור (אם קורא ה־PDF שלכם תומך בזה); יש גם תוכן־עניינים מובנה ב־PDF.

בספריה בהר־הצופים העבודה מקוטלגת ברשומה הזאת (מספר מערכת 001951464). יש מעט שינויים ותיקונים זניחים בעותק שמקושר למעלה שלא מופיעים בעותק שהוגש לספריה.

התיזה ב־Academia.edu. שימו לב שמנוע הרינדור שם מעבה מאוד את הפונט העברי, משום מה, כך שכדאי לקרוא ישירות מה־PDF ולא מהתצוגה ה־web־ית.

אני מאמין בפתיחות, שקיפות וחופש במדע ובכלל, ולכן בחרתי שתי בחירות:

  • האחת, לשחרר את העבודה. אתם יכולים להשתמש בחופשיות בעבודה, ובלבד שתתנו קרדיט (CC BY).
  • השניה היא לשחרר את קוד המקור. את העבודה כתבתי בעזרת LaTeX, והיא עושה שימוש בלא מעט טריקים טכניים מכל מני סוגים. אם אתם גיקים מספיק כדי להתעניין בזה, הנה ה־Git repository. אני לא מכיר עוד טקסט בעברית שנכתב ב־LaTeX, עושה דברים דומים ומשוחרר בקוד פתוח, כך שאולי תהיה כאן תועלת גם ל־LaTeX־איםות בלי קשר לתוכן.

    הערה בעניין של LaTeX וטיפוגרפיה. אם תסתכלו, תראו שגוף העבודה הוא באורך 80 עמודים בדיוק. זה המקסימום המותר באוניברסיטה העברית. גם אם אתם לא מכירים אותי, וקראתם רק את הפוסט הזה, אתם בטח מבינים שאני נוטה להאריך בכתיבה. מה עושה גרפומן עם מגבלה כזאת? מוחק, מעקם ומשנה. כשהבנתי שאני חורג מהמגבלה נאלצתי להתאים את העימוד לשוליים צרים יותר, צרים מדי לטעמי, ולהקטין את הרווח בין השורות. את כל ההתאמה של הדברים הלא טריוויאליים עשיתי לפורמט הזה, שהוא לא אופטימלי, ולשנות את זה בחזרה אומר עבודה שלא מתאים לי לעשות עכשיו ופתח לכל מני שיבושים שצריך לבדוק שלא נגרמו מהשינוי. בגלל שזה כתוב ב־LaTeX זה לא אמור להיות סיפור, אבל אין לי כוח לזה כעת.

זאת האלטרנטיבה הראויה, לדעתי, להסגרות של המדע מאחורי החומות הגבוהות של ה־paywalls, שמונעת מתאוות־בצע קפיטליסטית וקוצר־רואי, הסגרות שאני מקווה ומאמין, על בסיס מה שאני רואה שיותר ויותר חוקרים עושים, שלא תאריך ימים. אם מסד־הנתונים שהשתמשתי בו היה במצב שהוא ראוי להיות מוצג בציבור הייתי עושה ממש Open Research ומעלה גם אותו.

קראתם את כל 181 העמודים של הקובץ ואתם צמאים לעוד? תמיד אפשר ללמוד אנגלית עתיקה. אני עומל עכשיו על הדוקטורט שלי (נו, להעלות את התיזה דווקא עכשיו זה סוג של דחיינות של העבודה עליו…), ולכיושלם אשחרר גם אותו באופן דומה. על מה הוא יהיה? דקדוק הטקסט של וולשית מודרנית.