רגל קרושה
7 במרץ, 2012

לפני כחודש וחצי הייתי בפגישת הקמה של תא ירושלמי של אוכל במקום פצצות. היה נחמד ומעניין (אם כי התכלס של להרים דוכן ולהתחיל לפעול קצת מתעכב, אני מקווה שלא בעיכוב נצחי…), אבל גולת־הכותרת של הפגישה היתה קורס מזורז בקרושה (crochet).

לא רק שקרושה זה כיף לעשות, זה גם נורא אלגנטי מבחינת המינימליזם של הכלים (חוט משולש פשוט, וו פשוט, בחלק מהמקרים גם מחט גדולה, וזהו) מול המגוון של מה שאפשר לעשות עם הכלים האלה. זה קצת מזכיר אוריגמי, מבחינת לקחת משהו פשוט (חוט, דף חלק) ולעשות ממנו משהו מורכב על־ידי קיפול שלו לתוך עצמו. מצד שני, בשונה מאוריגמי, כאן מאוד שקוף וברור וישיר להבין את הקשר בין מה שעושים (לפי הוראות או מהראש) ובין מה שיוצא, מה שמאפשר די בקלות לאלתר דברים קרושים. (אני מניח שאנשים שמבינים באוריגמי כן יכולים לראות בקלות את הקשר בין קיפול שנעשה באיזשהו שלב לבין התוצאה הסופית).

יש רשת חברתית נישתית לקרישה וסריגה בשם Ravelry, עם 2 מיליון משתמשים. זה 1/423 ממספר המשתמשים של פייסבוק ו־1/20 (!) ממספר המשתמשים של גוגל+, וזה ממש ממש מרשים עבור רשת נישתית. הרשת הנישתית — אם כי הרבה יותר רחבה (=פחות נישתית) מבחינת מה שהיא עוסקת בו — השניה שאני מכיר בסדר גודל דומה היא Academia.edu, עם מיליון משתמשים. הדבר היפה ביותר והמעניין ביותר ברשת הזאת, מלבד זה שהיא מרכזת מלאן patterns עם אופציות נוחות לחיפוש, זה זה שהיא מאפשרת לראות לכל pattern (סט הוראות אבסטרקטי, בדומה להוראות קיפול באוריגמי) את המימושים הקונקרטיים (פרוייקטים) שאנשים עשו לו, כשב־patterns פופולריים מדובר באלפי פרוייקטים. זה מקסים לראות איך כל מקריש נותן פרשנות קצת שונה וביטוי אומנותי יחודי. אפשר להסתכל על זה שעות.

אז בינתיים עשיתי כמה בובות לאילאיל וראם, ותחפושות מגניבות בעליל (אין המקריש מעיד על קרישתו), ועוד הוו נטוי.
רוצים לראות? הנה תחפושות, פטריה ומפלצול.

תגים