האם יש שפות שכדאי ללמוד לפני אחרות?

זהו דף מהאתר מילים דיגיטליות.
חזרה אל: לימוד שפות.
תאריך פרסום: 12020-10-25 (HE)
תצוגה: 
  • 🦉 💡
  • 📖 🎨
באיזו לשון להשתמש?
את / אתה / באקראי
תוכן עניינים:
אמ;לק: אספרנטו נותנת יתרון בלימוד שפות אחרות בגלל שהמבנה השקוף שלה מאפשר לנו להבין יותר טוב איך בנויה שפה ואיך ללמוד שפה. טוקי פונה טובה מאוד בשביל להתאמן על צִירְקוּמְלוֹקוּצְיָה (לדבר באופן עקיף ולא במישרין). לימוד של שפות קרובות הוא חרב פיפיות שטוב לדעת להשתמש בה באופן מיטיב.

הדף הזה הוא שכתוב והרחבה של התגובה הזאת שכתבתי בקבוצה „קבוצת חובבי שפות” בפייסבוק.

יש מיומנויות שיותר קל ללמוד אחרי שלמדת אחרות, ושפות לא שונות מהבחינה הזאת. זה נכון בשני אופנים:

בשני הסעיפים הראשונים בדף נדבר על שתי שפות שמלבד העניין העצמאי בהן יש בהן תועלת מיוחדת ללימוד שפות אחרות, בכך שהן יכולות להוות מנוף ללימוד. בסעיף השלישי נדבר על לימוד שפות קרובות, לחיוב ולשלילה.

1. אספרנטו

ציור מגדל בבל מאת אתנסיוס קירכר (1679). אספרנטו (Esperanto) היא שפה מתוכננת (conlang) שנוצרה בסוף המאה ה־19 על ידי זמנהוף כשפת עזר בינלאומית, כלומר שפה מתווכת שמטרתה לתווך בין א.נשים דוברות/י שפות שונות. ככזאת, היא נבנתה באופן שאמור להיות קל במיוחד ללימוד. מבין כל שפות העזר הבינלאומיות שנוצרו היא היחידה שניתן לומר עליה שהיא באמת משמשת ככזאת בקנה מידה משמעותי, עם מספר רב יחסית של דוברות/ים (כולל דוברות/ים מלידה!).

המבנה של אספרטנו פשוט, נקי ועקבי יותר מאשר שפות שהתפתחו באופן טבעי, והיא אכן קלה במיוחד ללימודבפרט אם יש לך רקע בשפה רומאנית או באנגלית (שיש בה אוצר מילים רומאני משמעותי, בהשפעת הצרפתית והלטינית), בגלל שהמקור העיקרי לאוצר המילים באספרנטו הוא רומאני.. הדקדוק קל ללימוד ובנוי משרשור של יסודות לשוניים אחד אחרי השני (מִדְבָּק; „אגלוטינציה” בלעז). חלק לא מבוטל מאוצר המילים בנוי גם הוא מהרכבה של יסודות פשוטים אחד אחרי השני, כך שבעזרת חופן יסודות כאלה ניתן להרכיב מגוון מילים.

לימוד של אספרנטו הוא, לדעתי, בעל ערך בפני עצמו, משתי סיבות:

אבל לא לשם כך התכנסנו כאן, אלא לשם התועלת החיצונית שבלימוד אספרנטו כעזר ללימוד שפות אחרות. בהקשר הזה היא מועילה באופן כפול:

במילים אחרות, אם תרציתרצה לבנות „מגדל בבל” משלך, אספרנטו יכולה להוות יסודות למגדל. היא מועילה גם אם תרציתרצה ללמוד אחריה שפות קרובות לה באוצר המילים ובאידיומטיקה (דהיינו רבות משפות אירופה, בפרט רומאניות) וגם באופן רחב יותר, בזכות המבט הצלול שהיא מאפשרת על האופן שבו בנויות שפות (גם כאלה ששונות ממנה מאוד) ועל האופן שבו אפשר ללמוד אותן.

רוצה ללמוד אספרנטו? כאן תוכליתוכל לקרוא חוברת לימוד שכתבתי, כולל הפניות למקורות לימוד נוספים. שני מקורות חדשים שלא נכללו בחוברת, כי עדיין לא היו קיימים כשהיא יצאה, הם הקורס בדואולינגו וחפיסה לאנקי שיצרתי באופן אוטומטי מפרוייקט טטואבה.

על הנושא של אספרנטו ככלי מכין ללימוד שפות אחרות, כולל הפניות למחקרים, תוכליתוכל לקרוא בוויקיפדיה באספרנטו ובאנגלית, ובאותה הזדמנות תלמדו גם מילה חדשה, propedeŭtika / propaedeutic.

2. טוקי פונה

גריד של 12×10 עם כל המילים בטוקי פונה, כולל הסימנים שלהן במערכת הכתב sitelen pona. אם אספרנטו היא שפה מתוכננת שלמה, שיכולה לשמש עקרונית לכל מטרה ולמלא כל תפקיד בדיוק כמו שפות שהתפתחו באופן טבעי, טוקי פונה (toki pona) היא יותר בגדר ניסוי מחשבה מעניין. את השפה יצרה Lang ב־2001, ובהקדמה לספר שלה אודות השפה (pu, או בשמו המלא Toki Pona: The language of good) היא כותבת כך:

toki pona li tan seme? tenpo pini la mi wile sona e kon ale kepeken nimi lili. Toki Pona was my philosophical attempt to understand the meaning of life in 120 words.
mi lukin e kon mi. mi kama sona e toki mute. mi musi. mi pali e nasin toki Through a process of soulsearching, comparative linguistics and playfulness, I designed a simple communication system to simplify my thoughts.

לשפה קטנה כזאת יש גם קהילה קטנה של דוברות/ים, בעיקר ברשת. מעט א.נשים, אבל פעילות/ים ויצירתיות/ים.

מלבד העניין האינטלקטואלי שיש בללמוד מערכת כל כך מוגבלת, פשוטה ומינימליסטית, למה מועיל ללמוד טוקי פונה מנקודת המבט של לימוד שפות זרות? התשובה היא מילה לועזית ארוכה: צִירְקוּמְלוֹקוּצְיָה (מלטינית: circumlocūtiō). אסביר. לימוד של שפה הוא תהליך, וחלק מהתהליך הזה כולל גם התנסות בדיבור. יש מי שהולכות/ים בדרך שדיבור ושיח מובְנים בה כבר מהרגע הראשון, ויש מי שהולכות/ים בדרך פסיבית יותר, שכוללת ספיגה של הרבה מאוד קלט, כשהיכולת להפיק מלל היא תוצאה מאוחרת של החשיפה לקלט. בכל מקרה, בשלב זה או אחר מן הסתם נרצה לפתוח את הפה או את המקלדת ולדבר (אלא אם כן מראש העניין שלנו בשפה הוא רק לקרוא ולהאזין, או שמדובר בשפה מתה). כשנעשה את זה, השליטה שלנו בשפה עדיין לא תאפשר לנו להביע את עצמנו באותה החופשיות, הדיוק והרהיטות שהיינו רוצות/ים. הפתרון הוא, כמובן, לא להתקע כשחסרה לנו מילה או דרך ביטוי, אלא לעקוף אותה — לדבר באופן עקיף ולתאר דברים לא במישרין אלא בעזרת מילים וניסוחים אחרים, שזמינים לנו. זה נקרא „צירקומלוקוציה”בלטינית: circum- „סביב” + צורה פרפקטית locūt- של loquor „אני מדבר” + הסיומת -tiō., ותקשורת בטוקי פונה מחייבת להביא את הטכניקה הזאת לדרגת אומנות. בטוקי פונה אין ברירה אלא לדבר בניסוחים כלליים ועקיפים כל הזמן; זאת שפה שבהגדרה לכולן/ם חסרים בה הניסוחים המדוייקים והמילים המדוייקות. אם כן, שיח בשפה הזאת הוא אימון בלתי פוסק בטכניקה שימושית במיוחד בתהליך הלימוד של בשפה זרה.

3. שפות קרובות

יש כל מני דרכים לקבץ ולמיין שפות, אבל הדרך החשובה ביותר היא לפי אין אומרות/ים „ברווזן”… (מקור) אלה היו שתי שפות מתוכננת, אחת בסדר גודל כמו של שפה רגילה ואחת „שפה הייקו”. שתיהן מועילות בדרכים שונות בלימוד של שפות אחרות. נעבור עכשיו לשפות שאינן מתוכננות.

זה פשיטא שדוברות/ים של שפה מסויימת יכולות/ים ללמוד שפות קרובות לה בקלות רבה יותר מאשר מי שאין להן/ם כלל רקע בשפות מהמשפחה. דוברתדובר פורטוגלית? ספרדית בחצי המחיר. זה נכון גם ברכישת הדקדוק וגם ברכישת אוצר המילים. כמובן שיש צורך ללמוד את הדקויות, כדי לא להקיש באופן שגוי מהמוכר אל החדשלדוגמה, דובר/ת גרמנית שישתמש ב־lust באנגלית באותו מנעד משמעויות שיש ל־Lust בגרמנית ת/יזכה למבטים מוזרים…, אבל ככלל התועלת עולה בהרבה על הקושי שבלימוד הדקויות.

כל זה נכון כשאנחנו כבר דוברות/ים של שפה אחת ורוצות/ים ללמוד שפה קרובה, אבל כשנרצה ללמוד שתי שפות קרובות (במיוחד ככל שהן דומות אחת לשניה ושונות מהמוכר לנו) יש צורך לנקוט במשנה זהירות, כדי שהדקדוק, אוצר המילים, ההיגוי והאידיומטיקה לא יתערבבו לנו בין שתי השפות. זה תופס גם לשפות קרובות בנות אותו הזמן, וגם לשלבים שונים של אותה השפה (לדוגמה, יוונית חדשה ועתיקה או נורדית עתיקה ואיסלנדית מודרנית).

כדי להמנע מהערבוב הזה, אני מציע את הדרכים הבאות:

אז אמרנו שכדאי ללמוד שפות קרובות באופן סדרתי ולא במקביל, אבל באיזה סדר כדאי? אני חושב שאפשר להעזר בשני כללי אצבע, אם כי לפעמים הם מושכים לכיוונים מנוגדים:

קל לראות שיש מקרים של סתירה בין שני הכללים: נורווגית מודרנית קלה בהרבה ללימוד מנורדית עתיקה, אבל נורדית עתיקה היא, נו, עתיקה ממנה. במקרים כאלה אולי כדאי ללכת אחרי הלב — להתחיל בשפה שמושכת אותנו יותר ולהמשיך לזו שפחות אחרי שיש באמתחתנו כבר את הכלים שקיבלנו מלימוד השפה הראשונה.