פתרון מבדק־בית 2

לפניכן/ם הצעה לפתרון של מבדק־הבית השני. במקומות מסויימים בחרתי להרחיב מעט מעבר לנדרש כדי לתת רקע שמועיל להבנה. אם מצאת טעות או דבר־מה שאינו ברור, אשמח לדעת כדי לתקן; אמנם עברתי על התשובות, אבל errare humanum est.

1. טקסט א׳: אליס בארץ הפלאות

 + החתול צ׳שר, ציור מאת ארתור רקהאם (1907)

1.1. גלוסות

גלוסות מופיעות כחלק מהמקראה. אין טעם שאחזור עליהן כאן שוב.

1.2. תרגום

1. „הדרך ההיא,” אמר החתול תוך הנפת בכפתו הימנית, „שם חי כובען; והדרך ההיא,” תוך הנפת השניה, „שם חי ארנביב”
2. לכי לבקר את האחד או האחר: שניהם מטורפים.”
3. „אבל אין לי שום רצון ללכת בין אנשים מטורפים,” אמרה אליס.
4. „הו, את לא יכולה להמנע מכך,” אמר החתול, „כולנו מטורפים כאן.
5. אני מטורף.
6. את מטורפת.”
7. „איך אתה יודע שאני מטורפת?” שאלה אליס.
8. „את חייבת להיות,” אמר החתול, „או שלא היית באה לכאן.”

1.3. ניתוח

1.3.1. Y ffordd acw

1.3.1.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

ביטוי שמני שנמצא במעמד טופיקלי (ייחוד); ה־’na (צורה מקוצצת של yna „שָׁם”) שבהמשך מוסב עליו. נשים לב לקטיעה הפרוזודית בציטוט הדיבור הישיר: אחרי הביטוי הטופיקלי נקטע הציטוט ומופיע ציין הדיבור עם הרחבה קונוורביאלית (gan chwifio), שלאחריו ממשיך הציטוט לחלק המרכזי של המשפט.

1.3.1.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

המבנה הוא אחד מהמבנים של כינויי הרמז צמודי־שם: מערכת הרמז השניה שלמדנו עליה בשיעור, שבנויה y NP {yma / yna / acw/draw} (כלומר: תווית יידוע, לאחריה ביטוי שמני (שם עצם או שם עצם + שם תואר) ולבסוף קבוצת התחלפות מצומצמת של ביטויים דאיקטיים). הערך המבני של של הביטויים הדאיקטיים שונה מערכם בסביבות אחרות. מערכת זו מנוגדת למערכת עם hon(no)/hwn(nw)/hyn(ny)/rhain/rheiny, ונראה שהיא כוללת שלוש דרגות: yma קרוב (פרוסימלי, prox), yna רחוק (דיסטלי, dist) ו־acw שככל הנראה מסמן דרגת מרחק גבוהה יותר. בדרגה הרחוקה יותר קיים יסוד לשוני נוסף, draw, שמתחלף עם acw.

מבחינת תדירות ההופעה, נראה ש־y NP yma הנפוץ ביותר, y NP yna פחות (כמחצית מהמופעים של y NP yma, בבדיקה קצרה שערכתי), ו־y NP acw/draw נדירים יותר.

1.3.2. gan chwifio

1.3.2.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

ביטוי קונוורביאלי שמאייך את ebe’r Gath „אמר החתול”: הדיבור נעשה תוך פעולה נוספת, במקרה דנן הנפת הכפה הימנית.

המושא של הפועל chwifio מובע בצורת סמיכותבפרפרזה עברית: „עם ניפוף כפתו הימנית” או „עם ניפוף (של) כפתו הימנית”. לאחריו, כשהאינפיניטיב הוא הנסמך: chwifio|’i phawen dde.

1.3.2.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

קונוורב, הבנוי מצירוף prep+inf: מילת־היחס gan „עִם, אצל, מאת, …” והאינפיניטיב chwifio „להניף, לנופף”. מילת היחס גוררת ריכוך, אך chw- לא מושפע ממוטציות.

קבוצת ההתחלפות של מילת־היחס בקונוורבים שונה במעמד נשואי ובמעמד לוואי, כמו כאן. בנוסף, לא כל המעמדים הלוואיים זהים, ונראה שיש קורלציה מסויימתאך לא מוחלטת; ר׳ להשוואה gan chwythu שראינו ב־Gofid, שם הקונוורב מאייך את chwythai. בין קונוורבים עם gan והרחבה של צייני דיבור (verba dicendi) ופעלים שקשורים לדיבור.

לקריאה נוספת ר׳ שישה הלוי (2010).

1.3.3. mae’r ddau yn wallgof

1.3.3.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

משפט בדיאלוג. מבחינת התוכן הוא מסביר את הקודם לו: לא משנה את מי מהשניים תלך אליס לבקר, שניהם מטורפים.

1.3.3.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

משפט בדגם ההשאה האדוורביאלי. נתבונן בחלקיו:

• הנושא הוא ’r ddau „השניים” (חוזר אל הכובען והארנביב). הוא בנוי מתווית היידוע (כאן בצורתה שאחרי תנועה, ’r, באופן שנשען על mae שלפניה) שלאחריה dau „שניים (זכר)” שמשמש כשם עצם המתייחס לשני פרטים (בדומה ל„השניים” בעברית). מבחינה מבנית אפשר להבחין בין dau₁ שהוא שם מספר מונה (עם שם עצם נמנה אחריו) ובין dau₂ שהוא שם עצם בפני עצמו. כפי שמציין Thorne בסעיף 49 בספר, גם dwy הנקבי וגם dau הזכרי מתרככים אחרי תווית היידוע (גם כשם מספר מונה, y ddau afal „שני התפוחים”, וגם כשם עצם, y ddau „השניים” / y ddwy „השתיים”).
• הנשוא הוא yn wallgof „מטורף” (מילולית, „במטורף”), צירוף שקבוצת ההתחלפות שלו היא אדוורביאלית, כאן במסגרת המשבצת הנשואית בדגם (ר׳ החלק על דגמי ההשאה במצגת). מילת היחס yn היא שמסמנת את המעמד של הצירוף, ומהווה את הגרעין שלו (ר׳ ברי (1975)). מבחינת המוטציות, ה־yn שמצטרפת כמסמן של נשוא בדגם ומצטרפת אל שם או תואר גוררת ריכוך חלקי במשלים שלו: wallgof, כשהצורה המילונית היא gwallgof. היא שונה הן ממילת־היחס המרחבית yn „ב־, בתוך” שמצטרפת אל שם עצם מיודע וגוררת מוטציה אפית, הן מ־yn שמצטרפת אל אינפיניטיב ליצירת קונוורב והן מ־yn שמצטרפת לשם תואר בלבד, מחוץ למשבצת הנשואית, וגוררת גם היא ריכוך חלקי.
• החלק שמהווה את העוגן של המבנה הוא mae, שהוא צורת הווה גוף שלישי יחיד של bod „להיות”. משמשת צורת היחיד עם נושא מרובה (y ddau) מכיוון שבוולשית הן כאן והן בדגם הפעלי רק כינוי גוף שלישי רבים מצטרף עם נטיית הגוף השלישי ברבים, וכל צורה אחרת מצטרפת עם הצורה שנקראת צורת „יחיד”.

1.3.4. … does arna’ i ddim eisiau mynd …

1.3.4.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

חלק ממשפט בדיאלוג (חתכתי את ההתחלה והסוף כדי שנתמקד במבנה המסויים הזה), שמגיב אל דבריו של החתול וחוזר על לקסמות שאמר (mynd/ewch ו־gwallgof).

1.3.4.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

בוולשית קיימים מספר ביטויים שמתייחסים אל תחושות ומצבים שמובעים במבנה קיום, עם ar „על” לציון מי שיש עליה/ו את התחושה/מצב; דיברנו על זה כשסקרנו את דגם הקיום. eisiau „רצון, צורך” הוא אחד הנפוצים במבנה הזה. ראינו אותו ב־Yr oedd ar y Frân Ddu eisiau diod „העורבת השחורה רצתה לשתות” (מיל׳: „היה על העורבת השחורה רצון לשתות”). זה המבנה שיש לנו כאן, בצורה שלילית. ננתח אותו למרכיביו:

• does בנוי מצורן השלילה d- (צורה מקוצרת של nid שמצטרפת אל חלק מהצורות של bod שמתחילות בתנועה) ו־oes „יש”; ביחד, „אין”. את oes אפשר לנתח כצורה תלויה של mae שמופיעה במבני קיום בשלילה („אין…”, כמו כאן), בשאלות („האם יש…”)לדוג׳, Oes gynnoch chi siwgwr coch? „יש לכן/ם סוכר חום?” (KR, Gobaith, Dychwelyd (pennod 10)). וברישא של תנאי („אם יש…”)לדוג׳, Os oes gennych chi ddiddordeb, „אם יש לכן/ם עניין,” (Islwyn Ffowc Elis, Wythnos yng Nghymru Fydd, pennod 5)..
• arna’ i „עלי”, ביטוי אדוורביאלי עם ar שמציין מי חווה את התחושה או המצב. arna’ היא צורה דיבורית של נטיית מילת־היחס בגוף ראשון יחיד (arnaf בשפה הכתובהקיימת תופעה נרחבת של נפילת -f. אפשר לראות את זה גם בנטייה בגוף ראשון יחיד (כמו כאן וכמו בפעלים בהווה), גם בסופרלטיב (-af בשפה הכתובה) וגם לפעמים בלקסמות (יש מי שהוגים haf „קיץ” כ־hâ). האפוסטרוף מסמן, כמובן, את נפילת ה־f.), ו־i כינוי גוף ראשון יחיד (כמו שראינו, תדיר למצוא חזרה כינויית אחרי צורות נטיה סינתטיות, במיוחד בשפה המדוברת יותר ובייצוגה בכתב).

• ddim eisiau mynd „שום רצון ללכת”. זה החלק שמציין את מה שקיים. כפי שראינו, כאשר מופיע ביטוי אדוורביאלי בין הצורה של bod לבין החלק הזה, הוא תמיד מסומן בריכוך (עיינו בפרדיגמה בחלק הרלוונטי במצגת וכן בדוגמאות). במקרה דנן מופיע הביטוי האדוורביאלי arna’ i, ואכן הרכיב הראשון כאן, dim „שום, כלום”, מסומן בריכוך. היחסים הפנימיים בין הרכיבים בנויים כסמיכותנוכל לעשות לזה פרפרזה „שום־רצון־ללכת” או „שום של רצון של ללכת”, אם זה עוזר להבין..

  נשים לב לכך שניתוח חליפי הגורס ש־ddim מרוכך כי הוא משמש באופן אדוורביאלי (השו׳ הסימון ב„ב־” ב„בכלל”; ר׳ סעיף 81 בדקדוק של ת׳ורן) לא תופס. אם נתבונן במשפט הבא נוכל לראות שהרכיב שמסומן כלא קיים, teisen „עוגה”, לא מרוכך; את הריכוך קיבל כבר (d)dim, כחלק מהמבנה („שום גבינה”).

  Maeלהיות.prs.3sg nainסבתא ynprep dweudלהגיד nadnmlz.neg oesלהיות.prs.3sg.dep ganddiprep.3sg.f ddimlen\neg teisenעוגה iprep deתה, dimneg ondמלבד, אלא cawsגבינה.

  סבתא אומרת שאין לה עוגה לתה, רק גבינה.(Kate Roberts, Y Lôn Wen, Darluniau (pennod 7))

1.3.5. mod i’n wallgof

1.3.5.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

משלים את Sut gwyddoch chi „איך אתה יודע” בפסוקית תוכן (that-form).

1.3.5.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

בחרתי לסמן את הקטע הזה לניתוח, בגלל שהוא כולל מאפיין „טריקי”. צורה מלאה יותר לכתוב אותו תהיה fy mod i’n wallgof „שאני משוגעת” (מיל׳ „היותי במשוגעת”), אלא שכאן ה־fy נשמט והמוטציה האפית שהוא גורר (m-) נשארה, בדומה למה שראינו ב־nhad „אבא שלי” מול fy nhad „אבא שלי”. ניתן לראות אחרי ה־mod את כינוי הגוף הראשון היחיד i, במבנה שקראנו לו „מבנה הד”.

מבחינת המבנה הפנימי, זהו דגם ההשאה האדוורביאלי, כאשר bod בצורת האינפיניטיב ולא בצורה פיניטית, מה שמסמן את כל הביטוי כשמני מבחינת קבוצת ההתחלפות ומאפשר לו לשמש, כאמור, כמשלים של gwybod (כלומר, במקבילה העברית: כפסוקית הפותחת ב„ש־” ב„יודע שאני מטורפת”).

החלק ’n wallgof בנוי בדיוק כמו המקבילה לו ב־mae’r ddau yn wallgof, רק ש־yn מופיע בצורה שאחרי תנועה.

2. טקסט ב׳: אטלס החיות

 + מידות של חלקי לגו (מקור). כפי שניתן לראות אכן שלוש פלטות זהות בגובהן ללבנה רגילה: 3×3.2mm = 9.6mm…

2.1. גלוסות

2.2. תרגום

1. פלטות דקות יותר מִלְּבֵנִים.
2. שלוש פלטות אחת על גבי השניה הן באותו העובי כמו לְבֵנָה רגילה.
3. (סנאי גדולהוא נקרא בעברית בשמו המלא „סנאי רטופה הודי”.:) זנבו של הסנאי הגדול הזה ארוך יותר מראשו וגופו ביחד.
4. הזנב הארוך עוזר לסנאי לשמור על שיווי משקלו, כאשר הוא נעמד על רגליו האחוריות כדי לאכול פירות־יער (berries) ופירות (fruits).
5. (להצמיד סנפיר:) צרי/צור סנפירים ליצור ים, כמו פרת־הים הזאת, על ידי הנחת אריחים שטוחים על פלטות עם קליפסים.

2.3. ניתוח

2.3.6. deneuach

2.3.6.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

מהווה את המשלים של yn (שמושלם בשם עצם או תואר וגורר ריכוך) במסגרת משפט בדגם ההשאה האדוורביאלי. צורת דרגת היתרון (קומפרטיב) מורחבת על ידי na briciau „מאשר לְבֵנִים”.

2.3.6.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

צורת הבסיס היא tenau „דק”, וכאן מופיעה צורת דרגת היתרון teneuach, עם סיומת -ach ושינוי בתנועה. הריכוך ב־t נגרם על ידי yn, שמסמן את teneuach כאן כנשואי במסגרת דגם ההשאה האדוורביאלי.

2.3.7. ar ben ei gilydd

2.3.7.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

צירוף שקבוצת ההתחלפות של כולו היא אדוורביאלית, כשהגרעין הוא מילת היחס ar „על”. הצירוף אדיונקטיבי: הוא אינו מוצרך, ומוסיף ומדייק בפרטיםנוכל לומר Mae 3 phlât yr un trwch â bricsen gyffredin „שלוש פלטות הן באותו עובי כמו לבנה רגילה”, מבלי לפרט איך הן מונחות (אחת על גבי השניה)..

מבחינת יחסים פוריים (phoric), הרכיב ei חוזר אל הפלטות.

2.3.7.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

הצירוף הוא צירוף יחס שגרעינו ar ומשלימו pen ei gilydd.

נתבונן במשלים. היחס בין pen ו־ei gilydd הוא של סמיכות (מיל׳ „ראשנשים לב שבוולשית הביטוי משתמש ב„ראש” — באופן מושאל, מורחב ו־grammaticalized („מדוקדק”…? 🙂) — בעוד שבעברית משמש איבר אחר בצורת הביטוי הבלתי־מאופיינת: גב. באנגלית, לשם השוואה, צורת הביטוי הבלתי־מאופיינת לא משתמשת במטאפורה כזאת: one upon the other. רעו”, אם כי ל־cilydd אין כבר עצמאות לקסיקלית בוולשית מודרנית; ר׳ סעיף 255 אצל Thorne). הן הביטוי כולו והן הרכיב ההדדי (רציפרוקלי) ei gilydd (שמשמש גם בסביבות אחרות) עברו דרגות של גרמטיקליזציה.

עכשיו נתבונן בסומך ei gilydd ורכיביו. לכאורה, אם הכינוי ei חוזר אל הפלטות (ברבים), היינו אמורות/ים לצפות לצורת הרבים eu, אלא שמדובר כאן בביטוי קפוא. כמו שדיברנו בשיעור, ל־gilydd התנהגות חריגה גם בגוף ראשון (ein gilydd) ובגוף שני (eich gilydd) מבחינת המוטציה.

כל המאפיינים החריגים האלה מעידים על גרמטיקליזציה גבוהה של המבנה בוולשית מודרנית: לא מדובר באוסף של רכיבים עם קיום לקסיקלי עצמאי שמתחברים ביחד, אלא על מבנה שלא מתפרק כבר באופן נקי לרכיבים.

2.3.8. cynffon y wiwer fawr hon

2.3.8.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

צירוף שמני שמהווה נושא במשפט בעל נשוא אדוורביאלי.

2.3.8.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

היחס בין cynffon „זנב” ו־y wiwer fawr hon „הסנאי הגדול הזה” הוא של סמיכות: „זְנַב הסנאי הגדול הזה”. הביטוי כולו מיודע; הרכיב האחרון (במקרה זה, השני y wiwer fawr hon) מסומן ביידוע.

הביטוי y wiwer fawr hon בנוי במבנה הראשון של כינויי הרמז צמודי השם שראינו, בדומה ל־y gath hon „החתול הזה” שבמצגת: def NP dem. במקרה דנן הצירוף השמני הוא שם+תואר. מינו של שם העצם gwiwer „סנאי” הוא נקבה, ולכן אנחנו רואים ריכוך (חלקי ברמת העקרון; כאן עם g- אין הבדל) בשם העצם וריכוך (מלא) בתואר. בנוסף, כינוי הרמז נמצא בהתאם עם שם העצם: hon ולא hwn או hyn.

2.3.9. yn helpu’r wiwer i gadw’i balans

2.3.9.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

צירוף שממלא את המשבצת הנשואית במשפט בעל נשוא אדוורביאלי, וגרעינו yn.

2.3.9.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

נחלק לרכיבים וננתח:

• yn helpu: קונוורב שבנוי ממילת־היחס yn והאינפיניטיב helpu „לעזור”. ה־yn שמצטרף עם קונוורבים לא גורר מוטציה, ובמקרה דנן (עם helpu) בכל מקרה h- לא מושפע ממוטציות.
• ’r wiwer: המושאמבחינת הערכיות, בעברית „לעזור” מקבל מושא עקיף („לעזור ל־”), אך helpu מקבל מושא ישיר. של המבנה הפעלי הפריפרסטי, מסומן ביחס של שייכות (סמיכות) עם האינפיניטיב. היידוע בצורתו אחרי תנועה, ’r. העיצור הראשון ב־gwiwer עובר ריכוך (חלקי) אחרי היידוע, שכן הוא שם עצם ממין נקבה.
• i gadw’i balans: מבנה קונוורביאלי i+inf שמציין מטרה או תכלית: „במה הזנב עוזר? —לשמור על שיווי המשקל”. מילת־היחס i גוררת ריכוך במשלים שלה; הצורה המילונית היא cadw. כמו קודם, גם כאן המושא של האינפיניטיב מסומן כמבנה שייכות (סמיכות), כאשר הסומך הוא ’i balans, צירוף של כינוי השייכות בגוף שלישי יחיד נקבה (מתאים ל־gwiwer) ושם העצם balans. הצורה ’i היא צורה של ei שיכולה לבוא אחרי תנועה (אצלנו -w ב־cadw), והמין של כינוי השייכות מסומן על ידי המוטציה שהוא גורר: בנקבה מוטציה חוככת (שמשאירה אצלנו את b- על כנו) ובזכר ריכוך (i gadw’i falans „לשמור על שיווי־המשקל שלו (מתייחס לזכר)”).

2.3.10. Gwna

2.3.10.1. מעמד הצירוף כלפי חוץ

פועל נוטה בדגם הפעלי, בצורת ציווי גוף שני יחיד. המושא שלו הוא ffliperi, שלוּ היה מתחיל בעיצור שמשתנה בריכוך היה עובר ריכוך.

2.3.10.2. מבנה הצירוף כלפי פנים

לפועל gwneud „לעשות” נטייה בלתי־רגולרית, שלה קווים דומים עם נטייתם של mynd „ללכת” ו־dod „לבוא”. כפי שניתן לראות מעיון בטבלאות שבמצגת, הייסוד המשותף בכל צורות הנטייה הוא gwn-, שאליו מתווספות סיומות שונות; במקרה דנן, -a לציון ציווי גוף שני יחיד (צורת הרבים היא gwnewch). הבחירה בצורת ה־ti במסגרת ספר כזה לא מפתיעה: הפניה היא ישירה, בגובה העיניים.

נשים לב ש־gwna כציווי גוף שני יחיד הומונימי עם gwna של ההווה בגוף שלישי יחיד. כאן, כמובן, מדובר בציווי — הוראה איך ליצור סנפירים לחיות ים — ולא באדם שמספר על עצמו בגוף ראשון שהוא עושה דבר זה או אחר.

3. בונוס

3.1. זיהוי מבנים בטקסט

תשובות לדוגמה עבור הסעיף הזה ניתנו במסגרת דף השאלות של המבדק.

3.2. מוטציה שאינה במגע

אפרט יותר מחמישה מבנים, כך שתוכלו ללמוד מזה על מבנים שלא חשבתן/ם עליהם.

3.2.1. מושא של פועל נוטה

מושא ישיר של פועל נוטה יוצא בדגם ההשאה הפעלי מסומן בריכוך. בין הפועל והמושא יכול להפריד מרחק סינטגמטי רב, ועדיין המושא יקבל ריכוך. סדר הרכיבים הבסיסי במשפט פעלי וולשי הוא VSO. אם מיד לפני המושא מופיע רכיב מתנה מוטציה שמהווה חיץ (תווית יידוע או כינוי שייכות), לא יסומן הריכוך.

העיצור הראשון במושא (אור אדום, golau coch) מקבל ריכוך.

3.2.2. מבנה „i cum infinitivo”

כזכור, בוולשית קיים דגם תחבירי i + pro/^lenN + ^leninf. דגם זה בעל התחלפות שמנית, והוא מסמן נושא לאינפיניטיבמושא, כזכור, מסומן בשיוך של האינפיניטיב, אם בכינוי שייכות עבור כינויים או בסמיכות עבור שם עצם. . מבחינת המרה (conversion), הדגם מעמיד את הנקסוס בין הנושא (pro/^lenN) והפועל (^leninf) במעמד שמני (that-form).

בדוגמה זו i sŵn y jîp ddiflannu ממלא את המשבצת המשלימה את מילת היחס cyn „לִפְנֵי”.

3.2.3. סימון שלילה במוטציה מעורבת, ללא ni(d)

במשפט השני בהארי פוטר ראינו מקרה שבו משמשת המוטציה המעורבת כציין שלילה, ללא ni(d) לפניה. היסטורית, ניתן לראות כאן תהליך נפוץ בוולשית ובשפות אחרות: בשלב הראשון שני יסודות לשוניים נמצאים אחד לצד השני; בשלב השני אחד גורר שינוי בשני; בשלישי היסוד שגרם לשינוי נופל, והסימון של הפונקציה המקורית שלו נשאר על השינוי ביסוד השני. בשיעור השוונו את זה עם ההאומלאוט הגרמאני בצורות הריבוי (כמו feet מול foot באנגלית).

מלבד הסימון ב־ddim, המוטציה ב־Ddwedodd מסמנת את השלילה (הצורה ה„מלאה יותר” היא Ni ddwedodd). כיוון שמדובר במוטציה מעורבת, פועל שמתחיל ב־p- יעבור מוטציה ל־ph-, וכך t- ל־ th-,‏ c- ל־ch- ושאר העיצורים לפי השינויים של הריכוך.

3.2.4. סימון שאלה בריכוך, ללא a השאלה

בדומה, בדיבור ובכתיבה לא פורמלית ניתן להשמיט את ציין השאלה a (שגורר ריכוך) ולהשאיר את הריכוך. ר׳ סעיף 91 אצל Thorne.

3.2.5. שיוך במוטציה אפית בלבד, ללא fy

מקרה נוסף שבו נשמט רכיב שגורם למוטציה ונשארה המוטציה בלבד כסמן הוא שיוך לגוף ראשון ללא כינוי השייכות fy אלא רק במוטציה שהוא מסמן. דיברנו על זה בכמה הזדמנויות בשיעור. המופע הנפוץ ביותר של התופעה הוא Nhad „אבא שלי” (השו׳ tad „אבא”). כזכור, בתחילת השיעור מתאריך 2020/05/17 ראינו שהמבנה הזה יכול לשמש כחוצץ מפני מוטציה אחרת גם במילים שבהם לא רואים את השפעת המוטציה האפית: i fam Begw „לאמא של בגו” או i fam „לאמא (במובן to a mother)” מול i Mam/mam „לאמא שלי”.

אצלנו במבדק נתקלנו ב־mod i „היותי”.

נשים לב לתופעה מעניינת בדוגמה זו: אמנם ב־o nghwmpas „מסביבי” המוטציה האפית מסמנת את הגוף הראשון, אבל הצורה עם כינוי השייכות הסגמנטלי היא לא **o fy nghwmpas אלא o’m cwmpas (כזכור, אחרי מילת־היחס o באים כינויי ככלל השייכות התלוייםקיימות דוגמאות של o poss N, אבל הן מעטות ונדירות, ואני משער שנעדרות לגמרי בחלק מהאידיולקטים., כאשר כינוי הגוף הראשון ’m לא גורר מוטציה אפית). מה אנחנו למדות/ים מכך? שגם אם אמנם המקור של הסימון במוטציה אפית בלבד לסימון של שייכות בגוף ראשון מגיע היסטורית מהשמטה של fy (שגורר מוטציה אפית), הרי שכאן לא מדובר בהשמטה כזאת בצורה פשוטה (ממחיקת ’m ב־o’m cwmpas היינו מקבלות/ים **o cwmpas) אלא משימוש מורחב במוטציה האפית כסמן שייכות עצמאי מבחינה סינכרונית, שיכול להופיע גם במקומות שבהם מופיע ’m (ללא מוטציה אפית).

3.2.6. חזרה על יסוד עם מוטציה

שפות רבות משתמשות באופנים שונים ולמטרות שונות בחזרה על יסודות לשוניים. יש שפות שבהן רדופליקציה היא מיכניזם מרכזי, ויש כאלה שפחות. בדומה לעברית, בוולשית חזרה על תואר מסמנת אינטנסיביות („גדול גדול”, הווה אומר „גדול מאוד”). הפעם השניה בחזרה מהדהדת את התואר כמות שהוא. כך נקבל dyn mawr, mawr „איש גדול גדול” (John Griffith Williams, Pigau’r Sêr, Yr Eira (pennod 1)) ו־ceg fawr, fawr „פה גדול גדול” (שם, בהמשך הפסקה).

הטקסט שקראנו לחגיגות סיום הסמסטר הראשון, Alys Fach נכתב לפעוטות. בשביל הריתמוס והלשון הילדותית יש שם הרבה חזרות ביחס לאורך הטקסט, שתיים מהן עם מוטציה במופע הראשון ולכן עם חזרה על המוטציה:

3.2.7. תמורה לשם פרטי

כפי שראינו בשיעור עם השם Taliesin Ben Beirdd, תמורה לשם פרטי מסומנת בריכוך. ר׳ סעיף 79 אצל Thorne לדוגמאות נוספות.

3.2.8. תואר צמוד לשם פרטי מסויים

מבנה נוסף, דומה, הוא pn + ^lenadj, שמקביל במידה מסויימת למבנה שב„שמעון הצדיק” או שב„אלפרד הגדול”: שם תואר שמצטרף אל שם פרטי של אדם מסויים. ר׳ סעיף 50 אצל Thorne.

הדוגמה הבאה לקוחה מהערך בוויקיפדיה הוולשית על Hywel Dda „היוול הטוב”, מלך וולשי:

3.2.9. סימון לוקטיבי במוטציה אפית

כשלמדנו על מערכת המוטציות הצגתי דוגמה לשימוש נדיר במוטציה האפית לבדה לסימון מיקום. במסגרת הודעה על אירוע, המילה darlithfa „אולם הרצאות” סומנה במוטציה אפית במשמעות „באולם הרצאות” (narlithfa Wallace „באולם ההרצאות על שם וולס”). צילום של המודעה מופיע בארכיון השלטים.

3.2.10. סימון של אדוורביאליות על ידי ריכוך

כפי שראינו בטקסט שקראנו עם bob amser „בכל הזמן”, וכן בדוגמאות מהשיעור של 2020/03/29, קיימים מקרים בהם אדוורביאליות מסומנת על ידי ריכוך. אין סיבה לחזור על הדוגמאות כאן, כשהן מובאות במצגת עם גלוסות והפניה למקור.

3.2.11. סימון של הפתעה על ידי ריכוך דרגת ההשוואה

לא דיברנו על זה בכיתה, אבל קיים שימוש של צורה מרוככת של תואר בדרגת ההשוואה (אקווטיב) לסימון הפתעה או קריאה אַפקטיבית. Thorne כותב על זה בסעיף 53, ונותן דוגמאות כגון Fyrred yw bywyd! „הו, כמה קצרים הם החיים!” (צורת השוואה מרוככת של byr „קצר”).

3.2.12. מקרים של ריכוך אחרי צירוף אדוורביאלי

כפי שראינו במשפטי קיום ושייכות, כאשר לפני היסוד שמסומן כקיים (או לא קיים, בשלילה) מופיע ביטוי אדוורביאלי, אותו יסוד מסומן בריכוך. כך עם Roedd gan y Dursleys fab bychan […] בטקסט של הארי פוטר ו־ “Ond does arna’ i ddim eisiau mynd בטקסט של אליס בארץ הפלאות.

תופעה דומה ראינו ב־Gofid במשפטים 6 ו־17, בריכוך gael ו־golli.

אמנם לא ראינו לכך דוגמאות בטקסטים, אבל תופעה כזאת קיימת גם במשפטים עם פועל אימפרסונלי, כמו שראינו בדוגמה Gwelwyd ar y bryn dŷ „בית נראה על הגבעה” מול Gwelwyd tŷ ar y bryn בשיעור.