קורס וולשית באוניברסיטה העברית

בשנות הלימודים 2019–2020 ו־2020-2021 לימדתי קורס דו־שנתי על השפה הוולשית באוניברסיטה העברית (#41581 ו־#41582). סילבוס זמין באתר האוניברסיטה בעברית (שנה א׳; שנה ב׳) ובאנגלית (שנה א׳; שנה ב׳); עותק מקומי בעברית (שנה א׳; שנה ב׳) ובאנגלית (שנה א׳; שנה ב׳). את כל חומרי ההוראה שהכנתיאני אדם, משמע אני טועה. אם מצאת טעות או שמשהו לא ברור באחד החומרים כאן, אשמח לשמוע. זה גם המעשה החברי לשאר התלמידות/ים, שלא ילמדו מאותה הטעות (לעשות unlearning זה קשה). אני משחרר לרשות הציבור, לרווחת הכלל.

לנוחותכן/ם, קישורים ישירים לעזרים השונים ללא דברי רקע:

📽️
מצגת: שנה א׳, שנה ב׳
📖
מקראה עם גלוסר לחלק מהטקסטים ושמע לאחד מהם
📜
דף השוואת תרגומים וולשיים לתנ״ך
😿
הערות לשוניות לסיפור Gofid
📚
ספרים בוולשית
🛑
קורפוס של שלטים, מודעות ופליירים דו־לשוניים
👂
הפניות להקלטות ושידורים
🧠
חפיסות לימוד לתוכנה Anki: רשימת 2,600 מילים בסיסיות; קורפוס השלטים, המודעות והפליירים; משפטים מהסיפור Gofid
📑
הפניות למקורות חיצוניים
מבדקים: ראשון, שני (פתרון), שלישי (פתרון), מטלה מסכמת (פתרון);
🔍
הצעות לנושאים למחקר על שינוי לשוני

למתעניינות/ים בהתאמת העזרים האלה לקורסים אחרים כתבתי דף המתייחס אל העזרים מנקודת מבט פדגוגית.

1. מצגת

את הקורס מלווה מצגתהיא מופקת בעזרת החבילה Beamer למערכת הסדר LaTeX. קבצי המקור זמינים ב־GitLab. ר׳ גם הסבר על יצירת מצגות בעברית עם Beamer.. המטרה שלה היא לחסוך לי לכתוב על הלוח, ולחסוך לתלמידות/ים להעתיק מהלוח. ככזאת, היא לא מתוכננת לעמוד בפני עצמה אלא רק להיות גורם מלווה: אין בה הסברים מפורטים והגדרות, אלא בעיקר עזרים חזותיים (קבוצות התחלפות וטבלאות) ודוגמאות — והרבה! — עם גלוסות ותרגום (לימוד של ידע לשוני מופשט תמיד צריך להיות מעוגן בדוגמאות קונקרטיות).

את המצגת של המחזור שהתחיל בשנת 2019, ניתן למצוא כאן: שנה א׳, שנה ב׳.

2. מקראה

הספר השחור של קאירברד׳ין, כתב־היד הוולשי המוקדם ביותר בנוסף למצגת יצרתי מקראה לקורס. החלק הראשון של המקראה כוללת קטעים מתורגמים מספרים מוּכרים: התנ״ך, אליס בארץ הפלאות, הנסיך הקטן והארי פוטר ואבן החכמים. הרציונל מאחורי זה הוא להמנע מלהציב בפני התלמידות/ים אתגר כפול — לא רק התמודדות עם שפה חדשה לגמרי, אלא גם צורך להבין בעזרתה טקסט לא מוכר. כשהטקסט מוכר מראש אפשר להתמקד בהבנת השפה ולצלוח כמויות גדולות יותר של טקסט בזמן קצר, מה שמתחבר למושג comprehensible input ב־input hypothesis של Stephen Krashen.‏אם זה נושא שמעניין אתכן/ם — וכבלשניות ובלשנים שהולכים לבלות זמן רב ברכישה של השפות שתחקרו אני חושב שכדאי שזה יעניין אתכן/ם — אני ממליץ מאוד לצפות בסרטונים שמופיעים בראש הרשימה של תוצאות החיפוש comprehensible input” ביוטיוב. הזמן שתשקיעו בלצפות בסרטונים, לקרוא על הנושא, ולאמץ ולהפנים שיטות לימוד יעילות יחזיר את עצמו עשרות מונים. מצד שני, חשוב לזכור שלטקסטים מתורגמים יש מאפיינים לשוניים מיוחדים וחשוב גם להכיר לעומק את המערכת הלשונית של השפה ביצירה מקורית, בין אם במלל ספונטני ובין אם בספרות מקור. מה שאני טוען זה שכדאי לעשות את זה בשלב שני, אחרי שיש קצת אחיזה בשפה. את המקראה ניתן לקרוא כאן. המקראה לא סתם כוללת טקסטים בשפת המקור ובתרגום לוולשית, אלא גם תרגום וניתוח מורפולוגי של כל המילים בטקסט: לחיצה על כל אחת מהמילים בחלק העליון של החלון תפנה מיד לערך המתאים בגלוסר שבחלק התחתון.יצרתי מערכת קטנה שמאפשרת בקלות יחסית ליצור מקראות כאלה. קוד המקור שלה זמין גם הוא ב־GitLab: גם קבצי הקלט וגם המנגנון שמייצר מהם את המקראה וכתוב בפייתון. זאת היתה הרבה עבודה טכנית — בעצם אפשר לומר שעשיתי לתלמידות/ים את שיעורי הבית של השיעורים הראשונים — אבל התוצאה תאפשר לרכב בהתחלה עם גלגלי־עזר. הרעיון הוא שככל שמתקדמים בקריאה יהיה אפשר להעזר פחות ופחות בגלוסר, עד שבסופו של דבר הוא ישמש רק ככלי לאימות התרגום והניתוח של התלמיד.ה. בבקשה נסו בשלב כמה שיותר מוקדם להשתמש בגלוסר כמה שפחות, ובמקום זאת השתמשו בידע שצברתן.ם, בספרי דקדוק ובמילונים כדי לפענח את הטקסט. בנוסף לצורה הדיגיטלית של המקראה, שמתאימה לשימוש במחשב, הפקתי גם קובץ להדפסה שיש בו הרבה whitespace: שוליים רחבים ורווחים גדולים בין השורות ובין המילים. הרעיון הוא שבין השיעורים ובשיעורים עצמם התלמידות/ים יוכלו לרשום על הדף הערות, תרגום וניתוח של הטקסטים. כתיבה של גלוסות על גבי טקסטים בשפות זרות היא פרקטיקה ישנה נושנה, והיא ממשיכה להתקיים מסיבה טובה.בהקשר הבלשני כדאי להכיר את כללי כתיבת הגלוסות של לייפציג, שמהוות את הסטנדרט כיום בפרסומים.

כהשלמה לקריאת היום הראשון בסיפור הבריאה התנ״כי וסיפור מגדל בבל יצרתי דף שמציג השוואה בין שלושה תרגומים וולשיים.

הטקסט הראשון שאנחנו קוראות/ים ללא עזרת גלוסר הוא הסיפור Gofid מאת קייט רוברטס. כתבתי דף עם הערות לשוניות לטקסט.

3. קורפורה

3.1. ספרים

יש הרבה סוגים של עיסוק בלשון. לדידי אחד הסוגים הכי ריגורוזיים והכי מעניינים מבחינת התוצאות שדרך העבודה שלו מניבה הוא בלשנות אמפירית ששואבת את המידע שלה מייצוג סטטי ובלתי־תלוי של פלט לשוני (כתוב או מוקלט, דהיינו parole) וחותרת לבירור מבנה המערכת הלשונית לפיו (דהיינו langue), בהנדסה הפוכהכשהייתי רך בשנים אפילו כתבתי על זה פוסט פולמי.. התוצאה הישירה של התבססות על יצוג כזה של פלט לשוני (קורפוס) היא שיש צורך בכמות גדולה שלו כדי שנוכל להפיק תוצאות מבוססות ומדוייקות, בפרט אם התופעה הנחקרת לא מאוד נפוצה בשימוש. אני עובד בעיקר על שפה כתובה, ולכן אני נזקק לטקסטים כתובים. כדי שאלה יהיו שימושיים לדרך העבודה שלי, שנעשית כולה בעזרת כלים ממוחשבים, אני צריך שהטקסט יופיע בצורה של קובץ שאפשר להריץ עליו כל מני שאילתות, להעתיק ממנו, ולערוך אותו בקלות: קובץ טקסט פשוט. רצה הגורל ורוב הטקסטים שמעניין אותי לעבוד עליהם לא זמינים בקובץ דיגיטלי נוח, ולכן הייתי צריך להפיק כזה מספר מודפס או מסריקות. כאן תיארתי את התהליך שפיתחתי למטרה הזאת; הוא דורש עבודה רבה אבל נותן תוצאות טובות.

להלן הפלט של התהליך עבור כמה ספרים. השתמשו בו למטרות לימוד ומחקר, אבל זכרו: אנחנו, כחוקרות/ים של שפת מיעוט שנמצאת תחת איום, אורחות/ים של הדוברות/ים. בבקשה רכשו עותק של כל ספר שתעשו בו שימוש נרחב; כך נוכל להועיל, ולו במעט לספרות הוולשית ולטיפוח השפה. המלצות על חנויות יש במצגת; ספרים ישנים אפשר למצוא אצל Siop Lyfrau’r Hen Bost, כפי שמפורט שם, ואפשר בקלות לעשות משלוח בינ״ל במחיר סביר בהחלט.

awdur.es blwyddyn llyfr
Kate Roberts 1925 O Gors y Bryniau
1949 Stryd y Glep
1959 Te yn y Grug
1960 Y Lôn Wen
1962 Tywyll Heno
1972 Atgofion I
Dafydd Parri 1981 Bwrw Hiraeth
Caradog Prichard 1961 Un Nos Ola Leuad (anghyflawn)
John Griffith Williams 1969 Pigau’r Sêr (anghyflawn)

ספרים דיגיטליים (e-lyfrau), בעיקר חדשים, ניתן למצוא באתר gwales.com ובאתרי ההוצאות לאור השונות. אם תצטרכו עזרה בהתמודדות עם DRM כדי להשמיש ספר דיגיטלי למטרות מחקר, אשמח לעזור.

3.2. קורפוס שלטים, מודעות ופליירים

בביקור האחרון שלי בוויילס, לרגל כנס ואולפן, צילמתי הרבה שלטים, מודעות ופליירים עבור התלמידות/ים בקורס. רוב השימוש הכתוב בוולשית במרחב הציבורי הוא דו־לשוני, מה שהופך אותו לאידיאלי עבור לומדות/ים, אם כי לא תמיד ההקבלה היא אחד לאחד. זה אולי לא הקורפוס הכי מרתק מבחינת התוכן אבל הוא שימושי ללימוד אוצר מילים ומבנים תחביריים בהקשר. כל התמונות, כולל גרסה טקסטואלית שלהןהערות טכניות: עשיתי האחדה בשימוש באותיות רישיות; שורות שמורכבות כמעט לחלוטין ממלל אנגלי (כמו ברשימת השמות של הכנסיות) השמטתי; מסד הנתונים של תוכן השלטים זמין כאן; הסקריפט שמפיק ממנו את הדף באתר זמין כאן; במקור מאגר השלטים היה אמור לשמש בשביל חפיסה לאנקי בלבד (ר׳ בהסעיף הבא), ולכן אם שורה מופיעה בשתי תמונות בגרסה הטקסטואלית היא תופיע רק בתמונה הראשונה., זמינות כאן.

3.3. הקלטות ושידורים

מקורות להאזנה למלל בוולשית:

3.3.1. ערוצים ב־YouTube

3.3.2. מוזיקה

4. חפיסות לאנקי

כלי העזר הרביעי שהכנתי הוא חפיסות של כרטיסים לאנקי (Anki), תוכנה שמאפשרת ללמוד ולשנן באופן יעיל. בהקשר של רכישת שפה היא שימושית בעיקר לאוצר מילים, צורות נטיה ודרכי ביטוי. הרעיון הוא פשוט: מוצגת או מושמעת מילה או משפט בשפה שאת/ה לומד/ת ואת/ה צריך/ה לענות מה הפירוש (או, בכיוון ההפוך, מוצג הפירוש וצריך לענות בשפה הנרכשת). הצלחת? התוכנה תרחיקבגידול מעריכי עם בסיס דיפולטיבי 2.5 שיכול להשתנות לפי דרגת הקושי, מה שאומר שבאופן אידיאלי ההשקעה בכל כרטיס היא לוגריתמית על פני הזמן, שזה מצויין. את הפעם הבא שהמילה או המשפט יופיעו; לא הצלחת? התוכנה תציג את הכרטיס שוב בקרוב ותקצר את טווח הזמן שבין החזרות שלו. ככה התוכנה יכולה להזכיר את פריט המידע רגע לפני שאת/ה שוכח/ת אותו, מה שאומר שאת/ה משקיע/ה את מינימום הזמן בשינון: בלי לחזור על הידוע והמוכר, אבל גם בלי לחכות עד שמה שלמדתן כבר נשכח.אני משתמש באנקי כבר יותר משנה ואני יכול להעיד שהיא מאוד אפקטיבית. בעזרת אנקי וחילופי שפה הצלחתי להגיע לרמה דיבורית בנורווגית ממש מהר, מה שלא הייתי יכול לעשות לולי אנקי. אם זה משהו שמעניין אותך (ו, כאמור, כדאי שזה יעניין אותך לאור זה שרכישת שפה היא תהליך שלוקח הרבה זמן וטוב לייעל אותו כמה שניתן), יש באתר דף על אנקי.

אז הכנתי כמה חפיסות ללימוד וולשית. השימוש בהן הוא כמובן לא חובה בקורס, אבל יכול לעזור מאוד בלימוד השפה. אני ממליץ לקחת את החפיסות ולאחד אותן לחפיסה גדולה אחת באופן מסורג: א׳ ב׳ ג׳ א׳ ב׳ ג׳ וחוזר חלילה.

אגב, בעזרת הטריק הזה בכל החפיסות לחיצה על מילה וולשית תוביל לערך ב־Geiriadur Prifysgol Cymru.

4.1. רשימת המילים של CBAC

חפיסה אחת מתמקדת באוצר מילים. היא מבוססת על אוצר המילים שמוצע על ידי CBACWJEC באנגלית, גוף וולשי שעוסק במבחנים, דומה חלקית למרכז הארצי לבחינות ולהערכה. עבור שלוש הרמות הראשונות: mynediad („כניסה”, מקבילה ל־A1 במדד האירופי להערכת שפות), sylfaen („יסוד, בסיס”, מקבילה ל־A2) ו־canolradd („דרגה אמצעית”, מקבילה ל־B1). לקחתי את רשימת המילים (יותר מ־2,600 ערכים…), תרגמתי אותה, יבאתי אותה לאנקי, הוספתי הקלטות מ־Forvo ו(הכי חשוב…) אימוג׳ים. כל רמה ברשימות של CBAC מסודרת לפי סדר אלפביתי במקור; את החפיסה בחרתי לסדר לפי הרמות, כמובן, אבל בתוך כל רמה הסדר אקראי, כי ללמוד בסדר אלפביתי זה מאוד מבלבל. את התוצאה תוכלו להוריד כאן.

המילים ש־CBAC בחרו הן די דיבוריות, ולכן חלקן פחות מתאימות לשפה ספרותית. יש גם המון אנגליציזמים; מילים מאנגלית שיש להן מקבילה וולשית רגילה בשימוש נפוץ מסומנות בחפיסה, אבל לא כולן ולא באופן שיטתי.

בכרטיסים שמציגים עברית בצד השאלה ומצפים לתשובה בוולשית יש בעיה עקרונית: מילים נרדפות וקרובות. אם לדוגמה הופיעה לכן/ם המילה העברית „אשה”, האם התשובה הנכונה היא dynes,‏ gwraig,‏ benyw או אולי menyw? אם עניתן/ם תשובה אחת ועל המסך הופיעה אחרת, האם זה נחשב כטעות? דרך אחת לפתור את הבעיה הזאת היא לכתוב בצד השאלה רשימה של מילים קרובות שאינן התשובה המסויימת של הכרטיס הזה. במקרה דנן עבור הכרטיס „אשה←gwraig” יופיעו בצד השאלה המילים dynes,‏ benyw ו־menyw מסומנות ב־×. גם מילים רחוקות יותר שעלולות לבלבל מופיעות, בתוך סוגריים, אבל לא באופן שיטתי.

4.2. קורפוס השלטים

לימוד אוצר מילים במנותק מהקשר הוא בעייתי ועלול להיות מטעה. חשבו, נגיד, על לימוד של מילה כמו get באנגלית בדרך כזאת, שיש לה 31 פירושים בוויקימילון. זה מוביל אותנו לחפיסה הבאה. חפיסות שבנויות לא ממילים בודדות אלא ממשפטים הן הרבה יותר מוצלחות מחפישות של אוצר מילים: הן נותנות דוגמאות bite-sized של שפה בשימוש חי, לא משהו מופשט ונטול־הקשר אלא קונקרטי וברור.

ממאגר הצילומים של השלטים יצרתי חפיסה לאנקייש תוסף לאנקי שנקרא image occlusion (סרטוני הסבר). לי אין הזמן והסבלנות להשתמש בו וליצור כרטיסים גרפיים שכל פעם חלק אחד בהם חסר. אם לכן/ם יש את הזמן, הסבלנות והרצון לעשות את זה, אשמח להעלות את התוצאה לכאן לרווחת הכלל., שניתן להוריד כאן.מסד הנתונים הוא אותו מסדר הנתונים ששימש ליצירת הדף באתר; הסקריפט ליצירת קובץ ה־TSV שייבאתי לאנקי זמין כאן. החפיסה כוללת כולל גם משפטים ארוכים, שפחות מתאימים ללימוד בשיטה הזאת ואפשר פשוט למחוק אותם אם הם מכבידים.

4.3. משפטים עם שמע

אפילו יותר טוב מחפיסות עם משפטים דו־לשוניים הן חפיסות שיש בהן גם שמע. ככה אפשר להתאמן גם על הבנת הנשמע ועל ההיגוי, המקצב והאינטונציה בעזרת shadowingאם אתן/ם לא מכירות את הטכניקה, כדאי להכיר, במיוחד אם יש לכן/ם כוונה ללמוד את השפה לרמה כזאת שתוכלו גם לדבר בה (להפיק מלל ולקיים שיחה, ולא רק לקרוא, לכתוב ולהקשיב). ההיבט האוטומטי, גם המנטלי וגם המוטורי, חשוב לא פחות מהיכולת לנתח שפה באופן מודע: הראשון הכרחי לרכישת שפה (language acquisition), בעוד שללימוד שפה (language learning) מספיק השני. כמו עם ה־comprehensible input קודם, גם כאן כדאי לצפות בסרטונים המובילים ביוטיוב.. מכל הדרכים, לימוד בעזרת משפטים עם שמע היא הדרך הכי אפקטיבית שאני מכיר עד שמגיעים לרמת שליטה שבה אפשר פשוט לעשות immersion (לקרוא, להקשיב, לשוחח באופן חופשי ולקלוט את החסר בלי השקעה מכוונת).

יצרתיאם מעניין אתכן/ם הצד הטכני, תוכלו לקרוא עליו בפוסט שכתבתי. בגדול, השתמשתי ב־Praat כדי לחתוך קטעים מהטקסט, ושילבתי את הקטעים החתוכים עם המשפטים הדו־לשוניים הכתובים לידי חפיסה אחת. את Praat כל בלשן.ית שעוסק.ת בשפות חיות צריך.ה להכיר. בינתיים חפיסה עבור סיפור שנקרא בכיתה, סיפור עצוב שכבר צילק את נפשן/ם של תלמידות/י החוג בעבר: Gofid „יגון” מאת קייט רוברטס, מקובץ הסיפורים Te yn y Grug „תה בין שיחי האברש”, שזכה להקראה בפי להקראה בפי Bethan Dwyfor ו־Merfyn Pierce Jones. הורדה. בעתיד אני מתכוון ליצור חפיסות גם משאר הסיפורים שבקובץ.

5. הפניות למקורות חיצונים

אולם הקריאה על שם שנקלנד, אוניברסיטת בנגוראנחנו לומדים וולשית לא רק כקורס שאמור להקנות יכולת לשונית אלא בראש ובראשונה כקורס בלשני. יש ספרות מחקרית ענפה על השפה; אמנם פחות מבשפות מוכרות יותר, אבל בהחלט יש עיסוק בלשני בוולשית לשלביה.

הספרים שעוסקים בשפות קלטיות בספריה נמצאים במדף הירוק PB שבקומה ארבע. זה איזור בספריה שיקר מאוד ללבי, אבל האמת חייבת להאמר שהוא לא מאוד עשיר, וגם בתחום של גישה למאגרים אלקטרוניים מהאוניברסיטה העברית יש לקוּנוֹת.

פתרון אחד לגישה לספרים שלא נמצאים בספריה הוא להשתמש באתרים כמו Library Genesis או Sci-Hub, אם זה תואם את עולם הערכים שלכן/ם. עם השנים גיבשתי לי ספריה דיגיטליתקטלוג של הספריה הדיגיטלית שלי זמין ב־GitLab כקובץ BibLaTeX. ופיזית של ספרים שעוסקים בשפות שאני חוקר. אשמח לחלוק, לשלוח קבצים ולהשאיל ספרים לפי הצורך.

כמה מהמקורות החיצוניים שהפנתי אליהם בשיעורים העלתי לכאן.

6. שיעורי־בית

שיעורי־הבית מהשיעור השני זמינים כאן.

החל מאמצע הסמסטר הראשון התחלנו לקרוא טקסטים בסבב בשיעור. שיעורי הבית הקבועים הם להכין קדימה בטקסט כדי לקרוא, לתרגם, לנתח ולהוסיף הערות בשיעור.

שריד תָּחוּם שמהווה המשך ישיר למשהו שפעם היה קיים באיזורים נרחבים של אירופה — התיאור הזה מתאים הן ליער הקדמוני והן לשפות הקלטיות. הטקסט האחרון שלנו הוא המיני־דוקו של ערוץ Hansh של S4C ו־Tom Diserens, אקולוג וביולוג שכותב דוקטורט על יונקים ביער ביאלובייסקה. פירקתי את הקובץ המקורי למרכיבים בעזרת youtube-dl ותוכנות נוספות כדי להקל על העבודה עליו:

7. מבדקי־בית ומטלה מסכמת

7.1. שנה א׳

במהלך השנה התקיימו שלושה מבדקי־בית: קצת אחרי אמצע הסמסטר הראשון, בין הסימסטרים ובאמצע הסימסטר השני. המטרה שלהם היא לתת לתלמידות/ים הערכה פרטנית של התקדמותן/ם ולי תמונת מצב של הכיתה, כפרטים וכקבוצה. לצערי אין לי ברירה אלא לתת ציונים; המשקל הכולל של המבדקים הוא 25% מהציון הסופי.

משקלה של המטלה המסכמת (פתרון) הוא 50% מהציון הסופי.

7.2. שנה ב׳

משקלה של המטלה המסכמת (פתרון) הוא 70% מהציון הסופי.

8. נושאים של שינוי לשוני

בכמה הזדמנויות ביקשו ממני תלמידות/ים הפניות לנושאים של שינוי לשוני בוולשית, בשביל לכתוב עליהם בקורסים אחרים. כדי שכלל התלמידות/ים יוכלו להפיק מכך תועלת העלתי רשימה של נושאים לאתר. היא מאוד חלקית בשלב זה, ובעתיד אולי אוסיף לה נושאים