אי אפשר לטבול בנהר הסיריאון פעמיים
לפני עידן ועידנים, כשהעולם היה צעיר וההרים ירוקים, עדי גלבוע ואני דיברנו בכנס מיתופיה 2007 על טולקין, אלפווינה, פנגולוד׳, זהות, שינוי, פילוסופיה, בלשנות ופסיכולוגיה (תקציר כאן או למטה). היה נפלא גם להכין את ההרצאה הזו גם להעביר אותה.תמונות וסיכומים תוכלו למצוא כאן. אחד השיאים מבחינתי היה ביקור של בובת חזיר ורודה ענקית ומסתורית באמצע ההרצאה 🐷🤷 את הטקסט שהיווה את הציר שסביבו סבבה ההרצאה — Dangweth Pengoloð — תרגמתי והעלתי לכאן.
עברו הרבה מים בסיריאון בינתיים, והיום Eitheladar שאל את אותה השאלה של אלפווינה בקבוצת חובבותחובבי טולקין בפייסבוק. לרגל המאורע, שלפתי מהגנזך את הקובץ של ההקלטה של ההרצאה, והריהו לפניכןלפניכם: באיכות המקוריתהקבצים בפורמט FLAC. סביר להניח שהם פשוט יפתחו בדפדפן, אבל אם לא, אפשר להשמיע אותם בעזרת mpv או VLC.
גרסת MP3: באיכות המקורית ובגרסה מופחתת־רעש. (כלומר, עם רעש רקע) ובגרסה מופחתת־רעשאת העיבוד עשיתי בעזרת התוכנה Audacity. אמנם יש פחות רעש רקע, אבל הדיבור מעט מעומעם, ולכן העלתי את שתי הגרסאות: בחריבחר את הגרסה שנשמעת לך יותר טובה.. לחלק הבלשני כתבתי לעצמי הערותקבצי המקור ב־LaTeX: כאן. שיכול להיות שיהיו מועילות כדי לפענח את מה שאמרתי בכובד פה וכובד לשון.
כמובטח, הנה התקציר של ההרצאה:
אי אפשר לטבול בנהר הסיריאון פעמיים: על זהות ושינוי ביצירתו של טולקין
„תשובת פנגולוד” היא אחד הטקסטים היותר יפים אך פחות מוכרים שכתב טולקין. באמצעות מילותיו של בן־הלילית החכם מגונדולין, פורש טולקין את השקפותיו בדבר זהות ושינוי, התפתחות לשונית, הקשר בין שפת הילדות ושפת הבגרות והפסיכולוגיה של מי שחי חיי־אלמוות.
מדוע לשונותיהם של בני־הלילית עברו שינויים רבים כל כך במרוצת הזמן? מדוע התפצלו משפה קדומה אחת משותפת למספר רב של שפות שונות? ובכלל, האם יש מקום לתהליכי שינוי בחייהם היציבים של בני־האלמוות?
בהרצאה נבחן את תשובתו של פנגולוד לשאלות אלו ואחרות, תוך עיון בתיאוריות בלשניות, פסיכולוגיות ופילוסופיות שהמאמר רומז אליהן, נעסוק במקומם של תהליכי שינוי ביצירתו של טולקין ונבדוק מה הקשר של הפילוסוף היראקליטוס ושל נהר הסיריאון לכל זה.
* קריאת המאמר לפני ההרצאה מומלצת בחום אך אינה הכרחית. להלן קישור לתרגום של המאמר לעברית וכן המקור באנגלית. התרגום והמקור יחולקו ללא תשלום גם בדוכן הכנס.
עדי גלבוע ויהודה רונן.
הוא — לומד בלשנות ומדעי מחשב באוניברסיטה העברית; היא — מלמדת קורסים בפסיכולוגיה ומנהלת בית־ספר לילדים מחוננים. הם — גרים בבית קטן מוקף חתולים בירושלים.