יצירת סביבת לימוד נעימה ונוחה

זהו דף מהאתר מילים דיגיטליות.
חזרה אל: אנקי.
תאריך פרסום: 12021-01-17 (HE)
עדכון אחרון: 12021-04-05
תצוגה: 
  • 🦉 💡
  • 📖 🎨
באיזו לשון להשתמש?
את / אתה / באקראי
תוכן עניינים:

„סביבת לימוד נעימה ונוחה”, אילוסטרציה. לימוד לעומק של מיומנויות מורכבות נעשה על פני זמן, בכל תחום. כך גם הלימוד בעזרת אנקי הוא לא משהו שנעשה פעם אחת או אחת לכמה זמן פה ושם, אלא בתהליך יומיומי מתמשך; האלגוריתם שמחשב את התזמון של הכרטיסים השונים מתבסס על כך שהלימוד אכן מתקיים באופן עקבי. אם נבחר להשתמש בשיטה של שינון במרווחים (spaced repetition), שמנסיוני היא אפקטיבית מאוד, המשמעות היא שנבלה זמן לא מועט בשימוש באנקי באופן מצטבר. לכן כדאי שנשקיע את המאמץ והזמן בבניה של סביבת לימוד נוחה, שתעזור לנו להתמקד בָּעיקר וללמוד באופן כזה שהתהליך עצמו הוא נעים, הן מבחינה גופנית והן מבחינה מנטלית.

סביבת לימוד טובה היא לא חזות הכל: גם אם ברור שטוב ללמוד במקום נקי, מסודר ושליו, עדיף אולי ללמוד באוטובוס צפוף ורועש מאשר לא ללמוד בכלל, לדוגמה. מערך השיקולים של מתי ואיך ללמוד הוא אישי וגמיש.

ככלל, אני מוצא את הלימוד במחשב נוח יותר מאשר בטלפון. סיבה אחת היא שהמסך של הטלפון קטן יותר, ופחות מתאים לשימוש ממושך. סיבה אחרת היא שיש צורך להחזיק אותו ביד, ואם לא נעשה מאמץ מודע להחזיק אותו בגובה העיניים, קל מאוד להגיע לתנוחה שפופה. האינטראקציה עם הטלפון נעשית באותו המקום שבו נמצא המסך, מה שמחייב להגביה את היד או להנמיך את המבט; כמו שנראה בהמשך, עם מחשב אפשר לנתק בין התצוגה והאינטראקציה. בכל מקרה, קל מאוד לסנכרן מכשירים שונים, כך שאפשר לנצל הן את הניידות של הטלפון והן את הנוחות של המחשב.

1. 🧠 נעימוּת מבחינה מנטלית

1.1. 😟 קושי מדומה

יש היבט מנטלי של השיטה של שינון במרווחים שחשוב לתת עליו את הדעת. השיטה בנויה כך שבמיטבה החזרה על פרטי ידע קלים היא מינימלית, וההתמקדות היא במה שקשה או על סף השכחות. כך השימוש בזמן שלנו הוא האפקטיבי ביותר, הממוקד ביותר. לאפקטיביות הזאת יש מחיר: בעוד שחזרה על הידוע והמוכר היא קלה, נעימה ומתגמלת יותר, כאשר אנחנו חייבותחייבים להתמודד על מה שנמצא בגבול של הזכרון והידע שלנו או מעט מעבר לו, זה הרבה יותר תובעני. מעבר למאמץ המנטלי שנדרש, יש להתמודדות הזאת גם אפקט פסיכולוגי: בגלל שעיקר העיסוק הוא במה שאנחנו לא שולטותשולטים בו בקלות, נוכל לקבל בטעות רושם מוטעה לגבי הידע שלנו ולבצע הערכת חסר, כאילו הוא פחוּת ממה שהוא באמת. כך, למרות שיש לנו גוף ידע גדול בתחום מסויים, שאנחנו מכירותמכירים היטב, יכול להווצר מצב שבו נדמה לנו שהידע שלנו רופף.

הפתרון לבעיה הוא במודעוּת לשיטה ולמשמעות שלה, ובבטחון שנבנה מהשימוש בגוף הידע מחוץ לתהליך השינוןברכישת שפה, לדוגמה: קריאה, צפיה, האזנה, שיחה וכתיבה בשפה שאנחנו לומדותלומדים.. ברגע שברור לנו שהלחיצות המרובות על הכפתור האדום של „שוב” נובעות לא מחוסר ידע אלא דווקא מהעובדה שאנחנו עובדותעובדים על הרחבתו ולכן לא נשארותנשארים באגם הרגוע של הידע הקיים אלא מפליגותמפליגים הלאה — אז מתקבלת תמונה שלמה יותר, מדוייקת יותר ואופטימית יותר, שעוזרת לנו להתקדם עוד.

1.2. 🎧 מוזיקת רקע

יש מי שזה מפריע להן/ם, אבל יש מי שנעים להן/ם ללמוד עם מוזיקה ברקע. אצלי זה לפעמים ככה ולפעמים ככה. אם אנחנו לומדותלומדים כרטיסים שקטים, אין התנגשות, אבל אם הכרטיסים כוללים שמע המוזיקה עלולה להפריע לשמוע אותו. ב־AnkiDroid יש פיצ׳ר נהדר שמחליש את המוזיקה בזמן שיש שמע מאנקי, אבל בגרסה למחשב אין. פתרון אחד הוא להחליש מאוד את המוזיקה, אבל בלינוקס יש פתרון מוצלח הרבה יותר, שבנוי על PulseAudio ומאפשר התנהגות דומה לזו של AnkiDroid; כל הפרטים כאן. זה עובד נהדר, ומהנסיון שלי כדאי להחליש את עוצמת הקול של הרקע מ־70% שבסקריפט שם ל־50% ומטה כדי לשמוע בבירור.

אם מסיבה כלשהי ההודעה לא תישאר שם ב־reddit, הנה הסקריפט:

1
2
3
4
#!/bin/bash
pactl unload-module module-role-ducking
pactl load-module module-role-ducking trigger_roles=anki ducking_roles=no_role volume=50%
PULSE_PROP="media.role=anki" anki

אם כבר בשמע עסקינן, התוסף הזה מאפשר נורמליזציה אוטומטית של עוצמת השמע של הכרטיסים. זה שימושי במיוחד אם את משתמשאתה משתמש בכרטיסים ממקורות שונים, שהוקלטו בעוצמות קול שונות.

2. 🧘 נעימוּת מבחינה גופנית

מה בתמונה? מחשב נייד פתוח על מעמד (סעיף 2.1), אנקי במסך מלא עם אותיות גדולות שקל לקרוא גם ממרחק מה (סעיף 2.3), גיימפד (סעיף 2.2) ומקלדת Planck. מה לא בתמונה? הבלגאן… שימוש ממושך במחשב באופן שלא מתאים לגוף שלנו יכול, מלבד חוסר הנעימות הרגעי, לגרום גם למגוון בעיות. נקודת מוצא לקרוא על זה בשביל הדיוטות חסרי ידע רפואי, כמו עבדכןעבדכם הנאמן, היא ויקיפדיה; ערכים רלוונטיים: ארגונומיקה, MSDs (הפרעות שריר־שלד, musculoskeletal disorders) ו־RSI (פציעת מאמץ חוזרני, repetitive strain injury).

חשוב להשתמש בגוף באופן שמיטיב איתו ולא פוגע בו ולעשות הפסקות, שנצרכות גם מבחינה מנטלית. בהקשר הזה תוכלו לקרוא את מה שכתבתי על שיטת פומודורו.

הדרכים שאני מציע כאן יכולות להועיל גם למי מביננו שהן/ם able-bodied וגם למי שהגוף שלהן/ם מציב בפניהן/ם קשיים. אני לא מומחה לנגישות, אבל אם תרציתרצה להתייעץ לגבי הנגשה של אנקי לצרכיך, אל תהססיתהסס לפנות אלי 🙂. האדם לפנות אליו בהקשר של הנגשה מעבר לשימוש בג׳ויסטיק רגיל, אלא עם כפתורים מיוחדים, הוא שי פלד. בהקשר של הזכות של כולנו לעשות דברים (כמו ללמוד ולשחק), כדאי לראות את סדרת הסרטונים המעולה הזאת, שעוסקת בנגישות של משחקי־מחשב.

2.1. 🖥️ מסך בגובה העיניים

לא חסרים יתרונות למחשבים ניידים, אבל יש חסרון מובהק לאופן שבו הם בנויים: הם מצמידים את המסך והמקלדת. מצד אחד, המסך צריך להיות בגובה העיניים (מבחינה אגרונומית מבט ישר צריך להביט בדיוק אל החלק העליון של המסך); אבל מצד שני, המקלדת צריכה להיות בגובה הידיים. מה לעשות, בין הידיים והעיניים במנח טבעי יש לנו מרחק, והשימוש במחשב נייד מחייב אותנו להיות במנח עקום.

לאור זה שאני לא רוצה לוותר על הניידות ולהשתמש במחשב נייח, הפתרון שאני משתמש בו כדי לנתק בין המסך והמקלדת כולל שני חלקים:

2.2. 🎮 גיימפד

מקלדת חיצונית זה טוב ויפה, אבל יש דרך טובה וכיפית אפילו יותר לעשות אנקי: להשתמש בגיימפדהגיימפד שאני משתמש בו הוא של Xbox 360 (המוצר המוצלח היחיד של מיקרוסופט… 😛), אבל כל סוג יתאים. (או כל בקר משחק אחר). מלבד ההיבט של המִּשְׂחוּק, יש לזה יתרון משמעותי לנוחות הפיזית:

באופן רגיל אנקי לא תומכת בקלט שלא מגיע מהמקלדת או מהעכבר, אבל מאוד קל לעקוף את זה על ידי תוכנות שמאפשרות לדמות לחיצה על מקשים או הזזה של העכבר לפי הקלט מבקר המשחק. אני משתמש ב־AntiMicroX ללינוקס, והוא פשוט לקינפוג ועובד מעולה. למקינטוש יש תוכנה בשם Enjoy2, ולחלונות AntiMicro.

ההגדרות שאני בחרתי בהן עבור הגיימפד של Xbox 360 הן אלה (אם תרצו, תוכלו לייבא את קובץ ה־amgp ישירות):

המקשים ממופים כך שאת תהליך השינון עצמו אפשר לעשות כשהגיימפד מוחזק רק ביד ימין.

אלטרנטיבה פחות כיפית ופחות נוחה, אם כי יותר זמינה למי שאין להן/ם גיימפד היא זו, שמשתמשת בטלפון נייד. לא ניסיתי בעצמי, אבל זה נראה פתרון לא רעסוגיית פרטיות לתת עליה את הדעת: המערכת שמשתמש ב־Google Analytics בשביל לספור משתמשות/ים. אין לי מושג למה זה מועיל, אבל ברור איך זה מזיק..

2.3. 👁 תצוגה ברורה

עכשיו יש לנו את האפשרות להתרחק מהמסך, בלי להיות כבולותכבולים לישיבה מולו. נוכל להגדיל את הגודל של התצוגה כך שהיא תהיה קריאה גם מרחוק בעזרת Ctrl וגלילה כלפי מעלה, אבל השינוי הזה הוא זמני, ולא נשמר. כדי לשנות את הגודל התצוגה הבסיסי באופן קבוע נוכל להשתמש בתוסף שנקרא Anki Zoom.

אז עכשיו אפשר לקרוא גם מרחוק, אבל המסך מבולגן ומקושקש. זה לא אסתטי, ומפריע למיקוד. בשביל זה יש תוסף בשם No Distractions Full Screen. כשמו, הוא מסיר את כל הקשקושים המסיחים ומגדיל את התצוגה למסך מלא.

נו, עכשיו הכל נראה יותר טוב, אבל המסך בוהק נורא. לזה יש פתרון מובנה ב־Anki: כדי שהתצוגה תהיה באותיות בהירות על רקע כהה, מה שהרבה יותר ידידותי לעיניים בתנאים רגילים, תוכלו לבחור ב„תצוגת לילה” (night mode) בחלון ההגדרות של אנקי (Ctrl+P). כדי לשנות את המראה של הכרטיסים, תוכלו להוסיף .nightMode בהגדרות ה־CSS; לדוגמה:

1
2
3
4
.card.nightMode {
        color: #c6c8d1;
        background-color: #161821;
}

פָּלֵטוֹת מומלצות לקחת מהן צבעים: Iceberg ו־Nord.

אם על דרך גם תרצו לשנות את הפונט של הממשק או לשנות את הרקע והאייקון של גלגל־השיניים, יש תוספות בשביל זה.

את הפונט של הכרטיסים אפשר לשנות בהגדרות ה־CSS שלהם. אני אוהב את Gentium לאותיות לטיניות, יווניות וקיריליות ואת רץ לעבריות. אם תרצו להתקין את הפונטים בתוך אנקי, כך שהם יוכלו לשמש גם במכשירים אחרים, כמו הטלפון, כאן יש הוראות.