יצירת סביבת לימוד נעימה ונוחה

„סביבת לימוד נעימה ונוחה”, אילוסטרציה. לימוד לעומק של מיומנויות מורכבות נעשה על פני זמן, בכל תחום. כך גם הלימוד בעזרת אנקי הוא לא משהו שנעשה פעם אחת או אחת לכמה זמן פה ושם, אלא בתהליך יומיומי מתמשך; האלגוריתם שמחשב את התזמון של הכרטיסים השונים מתבסס על כך שהלימוד אכן מתקיים באופן עקבי. אם נבחר להשתמש בשיטה של שינון במרווחים (spaced repetition), שמנסיוני היא אפקטיבית מאוד, המשמעות היא שנבלה זמן לא מועט בשימוש באנקי באופן מצטבר. לכן כדאי שנשקיע את המאמץ והזמן בבניה של סביבת לימוד נוחה, שתעזור לנו להתמקד בָּעיקר וללמוד באופן כזה שהתהליך עצמו הוא נעים, הן מבחינה גופנית והן מבחינה מנטלית.

סביבת לימוד טובה היא לא חזות הכל: גם אם ברור שטוב ללמוד במקום נקי, מסודר ושליו, עדיף אולי ללמוד באוטובוס צפוף ורועש מאשר לא ללמוד בכלל, לדוגמה. מערך השיקולים של מתי ואיך ללמוד הוא אישי וגמיש.

ככלל, אני מוצא את הלימוד במחשב נוח יותר מאשר בטלפון. סיבה אחת היא שהמסך של הטלפון קטן יותר, ופחות מתאים לשימוש ממושך. סיבה אחרת היא שיש צורך להחזיק אותו ביד, ואם לא נעשה מאמץ מודע להחזיק אותו בגובה העיניים, קל מאוד להגיע לתנוחה שפופה. האינטראקציה עם הטלפון נעשית באותו המקום שבו נמצא המסך, מה שמחייב להגביה את היד או להנמיך את המבט; כמו שנראה בהמשך, עם מחשב אפשר לנתק בין התצוגה והאינטראקציה. בכל מקרה, קל מאוד לסנכרן מכשירים שונים, כך שאפשר לנצל הן את הניידות של הטלפון והן את הנוחות של המחשב.

1. 🧠 נעימוּת מבחינה מנטלית

1.1. 😟 קושי מדומה

יש היבט מנטלי של השיטה של שינון במרווחים שחשוב לתת עליו את הדעת. השיטה בנויה כך שבמיטבה החזרה על פרטי ידע קלים היא מינימלית, וההתמקדות היא במה שקשה או על סף השכחות. כך השימוש בזמן שלנו הוא האפקטיבי ביותר, הממוקד ביותר. לאפקטיביות הזאת יש מחיר: בעוד שחזרה על הידוע והמוכר היא קלה, נעימה ומתגמלת יותר, כאשר אנחנו חייבותחייבים להתמודד על מה שנמצא בגבול של הזכרון והידע שלנו או מעט מעבר לו, זה הרבה יותר תובעני. מעבר למאמץ המנטלי שנדרש, יש להתמודדות הזאת גם אפקט פסיכולוגי: בגלל שעיקר העיסוק הוא במה שאנחנו לא שולטותשולטים בו בקלות, נוכל לקבל בטעות רושם מוטעה לגבי הידע שלנו ולבצע הערכת חסר, כאילו הוא פחוּת ממה שהוא באמת. כך, למרות שיש לנו גוף ידע גדול בתחום מסויים, שאנחנו מכירותמכירים היטב, יכול להווצר מצב שבו נדמה לנו שהידע שלנו רופף.

לדוגמה, אם אנחנו לומדותלומדים שפה, ובממוצע אנחנו מבינותמבינים כ־90% מהמשפטים שאנקי מצגי לנו זה לא אומר שכשנקרא טקסט כל משפט עשירי יהיה סתום בחלקו. המשפטים שאנקי הציג לנו הם הרי אלה שלפי האלגוריתם נמצאים על פי שכחה, ובטקסט אמיתי יש שימוש רב בהרבה במילים וביטויים שכיחים (ר׳ חוק זיף). אם תרצו הערכה מדוייקת יותר של השליטה שלכןשלכם בחומר, תוכלו להשתמש בשיטה הבאה בהנחה שהחפיסה שלכןשלכם מאוזנת דיה: ניצור חפיסה מסוננת (לחיצה על F או על Tools > Create Filtered Deck) עם הסנן הבא:

1
"deck:DECKNAME" -is:new

כלומר, הקריטריון שלנו הוא כל הכרטיסים מהחפיסה, למעט אלה שעדיין לא למדנו. ניקח מספר גדול מספיק של כרטיסים כדי שהמבדק יהיה מייצג, ונבחר בסדר אקראי (Random). נבטל את הסימון של Reschedule cards based on my answers in this deck (לא נרצה הרי שהחפיסה המסוננת תשנה לנו את התזמון של הכרטיסים). נרצה לענות על כל שאלה רק פעם אחת, ולכן נבחר מספר מוגזם עבור Repeat failed cards after N minutes. זהו, עכשיו יש לכןלכם סוג של מבדק עצמי על הידע שרכשתןשרכשתם; החלק היחסי של התשובות הנכונות מתוך 100 הוא הציון שלכןשלכם.

מבדק כזה הוא דבר מעודד לעשות מדי פעם, לעתים רחוקות, אבל הפתרון לבעיה של הקושי המדומה הוא פשוט ויומיומי בהרבה ונעוץ במודעוּת לאופן שבו אנקי עובד ובבטחון שנבנה מהשימוש שלנו בגוף הידע מחוץ לתהליך השינוןברכישת שפה, לדוגמה: קריאה, צפיה, האזנה, שיחה וכתיבה בשפה שאנחנו לומדותלומדים.. ברגע שברור לנו שהלחיצות המרובות על הכפתור האדום של „שוב” נובעות לא מחוסר ידע אלא דווקא מהעובדה שאנחנו עובדותעובדים על הרחבתו ולכן לא נשארותנשארים באגם הרגוע של הידע הקיים אלא מפליגותמפליגים הלאה — אז מתקבלת תמונה שלמה יותר, מדוייקת יותר ואופטימית יותר, שעוזרת לנו להתקדם עוד.

1.2. 🎧 מוזיקת רקע

יש מי שזה מפריע להן/ם, אבל יש מי שנעים להן/ם ללמוד עם מוזיקה ברקע. אצלי זה לפעמים ככה ולפעמים ככה. אם אנחנו לומדותלומדים כרטיסים שקטים, אין התנגשות, אבל אם הכרטיסים כוללים שמע המוזיקה עלולה להפריע לשמוע אותו. ב־AnkiDroid יש פיצ׳ר נהדר שמחליש את המוזיקה בזמן שיש שמע מאנקי, אבל בגרסה למחשב אין. פתרון אחד הוא להחליש מאוד את המוזיקה, אבל בלינוקס יש פתרון מוצלח הרבה יותר, שבנוי על PulseAudio ומאפשר התנהגות דומה לזו של AnkiDroid; כל הפרטים כאן. זה עובד נהדר, ומהנסיון שלי כדאי להחליש את עוצמת הקול של הרקע מ־70% שבסקריפט שם ל־50% ומטה כדי לשמוע בבירור.

אם מסיבה כלשהי ההודעה לא תישאר שם ב־reddit, הנה הסקריפט:

1
2
3
4
#!/bin/bash
pactl unload-module module-role-ducking
pactl load-module module-role-ducking trigger_roles=anki ducking_roles=no_role volume=50%
PULSE_PROP="media.role=anki" anki

אם כבר בשמע עסקינן, התוסף הזה מאפשר נורמליזציה אוטומטית של עוצמת השמע של הכרטיסים. זה שימושי במיוחד אם את משתמשאתה משתמש בכרטיסים ממקורות שונים, שהוקלטו בעוצמות קול שונות.

2. 🧘 נעימוּת מבחינה גופנית

מה בתמונה? מחשב נייד פתוח על מעמד (סעיף 2.1), אנקי במסך מלא עם אותיות גדולות שקל לקרוא גם ממרחק מה (סעיף 2.3), שלט רחוק (סעיף 2.2) ומקלדת Planck. מה לא בתמונה? הבלגאן… שימוש ממושך במחשב באופן שלא מתאים לגוף שלנו יכול, מלבד חוסר הנעימות הרגעי, לגרום גם למגוון בעיות. נקודת מוצא לקרוא על זה בשביל הדיוטות חסרי ידע רפואי, כמו עבדכןעבדכם הנאמן, היא ויקיפדיה; ערכים רלוונטיים: ארגונומיקה, MSDs (הפרעות שריר־שלד, musculoskeletal disorders) ו־RSI (פציעת מאמץ חוזרני, repetitive strain injury).

חשוב להשתמש בגוף באופן שמיטיב איתו ולא פוגע בו ולעשות הפסקות, שנצרכות גם מבחינה מנטלית. בהקשר הזה תוכלו לקרוא את מה שכתבתי על שיטת פומודורו.

הדרכים שאני מציע כאן יכולות להועיל גם למי מביננו שהן/ם able-bodied וגם למי שהגוף שלהן/ם מציב בפניהן/ם קשיים. אני לא מומחה לנגישות, אבל אם תרציתרצה להתייעץ לגבי הנגשה של אנקי לצרכיך, אל תהססיתהסס לפנות אלי 🙂. האדם לפנות אליו בהקשר של הנגשה מעבר לשימוש בג׳ויסטיק רגיל, אלא עם כפתורים מיוחדים, הוא שי פלד. בהקשר של הזכות של כולנו לעשות דברים (כמו ללמוד ולשחק), כדאי לראות את סדרת הסרטונים המעולה הזאת, שעוסקת בנגישות של משחקי־מחשב.

2.1. 👀 מסך בגובה העיניים

לא חסרים יתרונות למחשבים ניידים, אבל יש חסרון מובהק לאופן שבו הם בנויים: הם מצמידים את המסך והמקלדת. מצד אחד, המסך צריך להיות בגובה העיניים (מבחינה אגרונומית מבט ישר צריך להביט בדיוק אל החלק העליון של המסך); אבל מצד שני, המקלדת צריכה להיות בגובה הידיים. מה לעשות, בין הידיים והעיניים במנח טבעי יש לנו מרחק, והשימוש במחשב נייד מחייב אותנו להיות במנח עקום.

לאור זה שאני לא רוצה לוותר על הניידות ולהשתמש במחשב נייח, הפתרון שאני משתמש בו כדי לנתק בין המסך והמקלדת כולל שני חלקים:

2.2. 🛜 שלט רחוק

מקלדת חיצונית זה טוב ויפה, אבל יש דרך טובה וכיפית אפילו יותר לעשות אנקי: בעזרת שלט רחוק.

יש כמה סוגים של מכשירים שיכולים לשמש כשלט רחוק: מכשיר יעודי בשם Anki Remote, קליקרמכשיר שמיועד להעביר שקפים במצגת; presenter בלעז., גיימפד, עכבר וטלפון. שתי האפשרויות הראשונות הן הנוחות ביותר מבחינה ארגונומית, כי מדובר במכשירים שמתוכננים מראש להיות מוחזקים ביד אחת, הן מבחינת הגודל והמבנה והן מבחינת המשקל, ולשמש עבור קלט בלי שיש צורך להסתכל על המכשיר.

2.2.1. ⭐ אנקי רימוט

ה־Anki Remote הוא מכשיר שמיועדלא התעמקתי, אבל סביר להניח שמדובר במכשיר שמיוצר במקור כגיימפד כלשהו אבל עבר התאמה על ידי החברה המשווקת. לשמש כשלט רחוק לאנקי (לא פחות!). לא התנסיתי עם המכשיר הזה מעולם אבל בשורה התחתונה נראה שזאת האופציה הקלה ביותר, כי היא לא דורשת קינפוגים מורכבים למיניהם. אם אין לך גיימפד בנמצא, ולא בא לך להתעסק במעקפים טכניים כמו אלה שיפורטו בתת־תת־הסעיפים הבאים, יכול להיות שלהשקיע 36$ (נכון לכתיבת שורות אלה) זאת השקעה שתחזיר את עצמה בקלות מבחינת הנוחות שהיא מקנה, בפרט אם את משננתאתה משנן פרק זמן נכבד כל יוםנראה לי שאם את קוראתאתה קורא את השורות האלה יש סיכוי סביר שכן… 🙂. מצד שני, במחיר זול יותר אפשר למצוא מגוון גיימפדים ולהשמיש אותם בקלות בעזרת תוסף.

2.2.2. 🎛️ קליקר

רוב הקליקרים מתנהגים כמו מקלדת מבחינת נקודת המבט של המחשב: דונגל ה־USB מצהיר בפני המחשב „אני מקלדת” ושולח אותות של מקשים לפי הכפתורים שנלחצים בקליקר (PgDn לכפתור „קדימה”, PgUp לכפתור „אחורה” וכד׳).

בתלות בקליקר ובמערכת ההפעלה, יש שתי דרכים כדי להשמיש אותו לפעולה עם אנקי:

2.2.3. 🎮 גיימפד

גיימפד הוא פתרון המִּשְׂחוּק האולטימטיבי. רוב הגיימפדים דורשים שתי ידיים כדי להחזיק אותם ולהשתמש בהם בנוחות, אבל ל־8BitDo יש כמה קטנים, ובאופן כללי מכל מה ששמעתי הם מייצרים גיימפדים וג׳ויסטיקים לא רעים בכלל.

באופן רגיל אנקי לא תומכת בקלט שלא מגיע מהמקלדת או מהעכבר, אבל מאוד קל לפתור את זה באחת משתי דרכים: בעזרת תוסף או בעזרת תוכנה שמאפשרת לדמות לחיצה על מקשים או הזזה של העכבר לפי הקלט מבקר המשחק.

2.2.3.1. בעזרת תוסף

לא ניסיתי אותו, אבל נראה שהתוסף הזה מאפשר להשתמש גיימפד עם אנקי.

2.2.3.2. מיפוי למקשים

בזמנו השתמשתי ב־AntiMicroX ללינוקסעכשיו אני משתמשת בקליקר R400., והוא פשוט לקינפוג ועובד מעולה. למקינטוש יש תוכנה בשם Enjoy2, ולחלונות AntiMicro; לא ניסיתי אותן.

כשהשתמשתי בגיימפד של Xbox 360, ההגדרות שבחרתי הן אלה (אם תרצו, תוכלו לייבא את קובץ ה־amgp ישירות):

המקשים ממופים כך שאת תהליך השינון עצמו אפשר לעשות כשהגיימפד מוחזק רק ביד ימין, גם אם זה לא הכי נוח בעולם להחזיק גיימפד ביד אחת.

2.2.4. 🖱️ עכבר אלחוטי

את רוב העכברים לא כל כך נוח להחזיק ביד כמו שלט, כי הם מיועדים הרי לשמש על משטח. עם זאת, אם יש לך עכבר אפשר להשתמש בו כמו שלט בעזרת התוסף הזה, שמאפשר למפות את הכפתורים השונים של העכבר לפעולות באנקי.

2.2.5. 📱 טלפון

אלטרנטיבה עוד פחות פחות נוחה, אם כי יותר זמינה למי שאין להןלהם התקני קלט חיצוניים אבל כן יש להןלהם טלפון נייד, היא זו, שמשתמשת בטלפון נייד. לא ניסיתי בעצמי, אבל זה נראה כמו פתרון נוסף.

סוגיית פרטיות לתת עליה את הדעת: המערכת הזאת משתמשת ב־Google Analytics בשביל לספור משתמשות·ים. אין לי מושג איך זה מועיל למי שפיתחו את התוכנה, אבל ברור איך זה מזיק לנו מבחינת מעקב.

2.3. 👁 תצוגה ברורה

עכשיו יש לנו את האפשרות להתרחק מהמסך, בלי להיות כבולותכבולים לישיבה מולו. נוכל להגדיל את הגודל של התצוגה כך שהיא תהיה קריאה גם מרחוק בעזרת Ctrl וגלילה כלפי מעלה, אבל השינוי הזה הוא זמני, ולא נשמר. אם נרצה לשנות את גודל האותיות באופן קבוע, נוכל לעשות את זה על ידי שינוי המאפיין font-size בהגדרות של תבנית העיצוב.

אז עכשיו אפשר לקרוא גם מרחוק, אבל המסך מבולגן ומקושקש. זה לא אסתטי, ומפריע למיקוד. כדי להסתיר את כל הקשקושים המסיחים נעשה שני דברים:

נו, עכשיו הכל נראה יותר טוב, אבל המסך בוהק נורא. גם יש פתרון מובנה ב־Anki: כדי שהתצוגה תהיה באותיות בהירות על רקע כהה, מה שהרבה יותר ידידותי לעיניים בתנאים רגילים, תוכלו לבחור ב„תצוגת לילה” (night mode) בחלון ההגדרות של אנקי (Ctrl+P). כדי לכוונן ולדייק את המראה של הכרטיסים, תוכלו להוסיף .nightMode בהגדרות ה־CSS; לדוגמה:

1
2
3
4
.card.nightMode {
        color: #c6c8d1;
        background-color: #161821;
}

פָּלֵטוֹת מומלצות לקחת מהן צבעים: Iceberg ו־Nord.

אם על דרך גם תרצו לשנות את הפונט של הממשק או לשנות את הרקע והאייקון של גלגל־השיניים, יש תוספות בשביל זה.

את הפונט של הכרטיסים אפשר לשנות בהגדרות ה־CSS שלהם. אני אוהב את Gentium לאותיות לטיניות, יווניות וקיריליות ואת רץ לעבריות. אם תרצו להתקין את הפונטים בתוך אנקי, כך שהם יוכלו לשמש גם במכשירים אחרים, כמו הטלפון, כאן יש הוראות.


תגובות

התגובות כאן מייצגות את השרשור הזה בפדיוורס; הסבר על הפדיוורס כתבתי כאן (במשפט אחד מזוקק: הפדיוורס הוא רשתות חברתיות כפי שהן צריכות להיות, ברוח של שיתוף פעולה, פתיחוּת, עצמאות וביזור). כדי להגיב כל מה שצריך לעשות הוא את הכתובת של השרשור ולהדביק אותה בשורת החיפוש באפליקציה (אני אוהבת את Fedilab, אבל כל אפליקציה תעבוד) או בממשק הווב של המערכת שבעזרתה אתן ניגשות לפדיוורס (קלקי, מסטודון או כל מערכת אחרת).

כדי לא להעמיס על השרתים בפדיוורס, התגובות לדף נטענות רק אחרי לחיצה על הכפתור הזה: